|
|
עמוד:34
יונה אינו פנוי להתבוננות חיצונית ; הוא יורד אל האונייה ואחר כך אל ירכתיה ונרדם . המלחים יראים מן הסערה , והיא שמניעה אותם לפנות כל אחד אל אלוהיו . הם מחפשים את האל החומל , הגואל , את אהבתו הבלתי מותנית , חובקת הכול . הם יראים ומבקשים הצלה . המלחים מבליטים ומאירים את דמותו של יונה - הם פעילים , מנסים להקל את מסע הספינה וזורקים כליהם לים . ואילו יונה שכב ונרדם : " ויתה ירד $ ל ? ל ? תי הספינה נישכב מרדם" ( יונה א . ( 5 המלחים מנסים להתמודד עם המציאות . זריקת הכלים לים כמוה כ"בדק בית" הנכפה עליהם . הם זורקים כביכול את המשא המיותר שדבק 6 בחייהם , חפצים גשמיים המצלים על חיי הרוח . יונה מתגלה בחדלונו ו תחילה ירד לעיר יפו ( יונה א , ( 3 אחר כך ירד לאונייה וכעת ירד לירכתי הספינה , אל קצה הספינה . ואפשר שהמחבר החליף את הכינוי "אונייה" בלשון "ספינה" כדי להדגיש שיונה היה ספון בתוך עצמו , נחבא מעצמו ( חג' א . ( 4 במקרא יש לפועל יר"ד משמעות של תנועה בכיוון מטה אך נוסף על הוראה טופוגרפית ניתן לייחס לו גם משמעות מטפורית - ירידה במשמעות רוחנית . צורת הפועל "וירדם" יוצרת מעין משחק 7 מילים עם הפועל ירד ומדגישה את מצבו הנפשי הירוד של יונה . יונה נרדם בספינה . שנתו של יונה מסמלת מעין מוות , חוסר יכולת להתמודד עם המציאות , פחד המשתק את האדם ואוטם אותו מן המתרחש בחוץ . שתיקתו של יונה נוסף על ירידתו לירכתי הספינה היא מעין ירידה לירכתי בור , לשאול ( יח' לב ; 21 תה' פח 4 ועוד . ( יונה מתנתק מן הסביבה ונרדם . השורש רד"ם והמילה "תרדמה" הנגזרת ממנו , מתארים שינה עמוקה חסרת אחריות , כמו בדברי החכם בספר משלי על העצל הישן בזמן קציר ( מש' י . ( 5 יונה ברח פיזית מן השליחות אך גם ברח במובן הנפשי . כלפי חוץ אין הוא עושה דבר , אך דווקא אי העשייה , השינה , יביאו להבשלה פנימית של הנביא . פירושים שונים להטלת הכלים ראו : ששון , ( 98-98 11990 ) זלוטוביץ' 1980 ) . ( 88 פלג ( תשנ"ט : , ( 65 פרדס ( תשס"א : 18 ואילך , ( אקרמן , ( 235 : 1981 ) מגונט ( 30-29 , 66-56 : 1976 )
|
|