|
|
עמוד:11
הוצאה שניה בעית היצוג במודרניזם נהוג לראות במודרניזם תגובה לתהליכים מרכזיים במאה העשרים , כמו התפתחות הטכנולוגיה - התעשיה , התעופה , עיתונות ההמונים , הקולנוע . כל אלה מכתיבים קצב , חומרים ואווירה . כך הגדיר בודליר את המודרניות כבר במאה התשע עשרה : ( 1863 ) " כל מה שחולף , בורח , . "קונטינגנטי עוד נוהגים להוסיף לכך אספקטים סוציולוגיים - התפתחותה של חברת השפע הקפיטליסטית , ויחד עימה תחושת הניכור . מחד - יש לפרט יותר אפשרויות להשגת ידע ואינפורמציה , מאידך - יש לו יכולת מועטה מאוד להשפיע על ההסדר החברתי . למרות ההתפתחות העצומה של התקשורת הולך ונוצר ה"המון , "הבודד המורכב מיחידים שאינם מתקשרים בינם לבין עצמם אלא בונים את קשריהם למציאות דרך האינפורמציה ותמונת העולם שמספקים להם המוסדות החברתיים . גם למלחמות העולם היתה השפעה ניכרת . הדאדא והסוריאליזם הן תנועות מחאה שצמחו בעקבות מלחמת העולם הראשונה . אך אין די במרכיבים אלה כדי להסביר את המודרניזם . הם מתארים רעיונות וחומרים שהמודרניזם השתמש בהם , אך אינם מסבירים את הניסוח המיוחד של הבעיות האסתטיות שאפיין את המודרניזם . רבות מבעיות אלה הן עדיין בעיות של האמנות העכשווית , למרות ההכרזות האופנתיות על סוף המודרניזם . צרכני אמנות רבים עדיין רואים את הדאדא כאוונגרד , וגרטרוד שטיין , או הציור הקוביסטי , אינם מובנים היום יותר משהיו בשליש הראשון של המאה . אי אפשר להסביר את תחושת המהפכנות , שהמודרניזם עדיין ממשיך לשדר , במונחי העולם המיוצג או הרעיונות החברתיים בלבד . היום , כשטסים לירח , קשה קצת להתפעל מחידושי הטכנולוגיה שהקסימו את הפוטוריסטים , ואחרי שנות השישים כבר לא יכולה מרדנות הדאדא לזעזע את הבורגנות . באור סביר יותר הוא שלפחות חלק מהבעיות שהעסיקו את המודרניזם הן עדיין בעיות של דורנו . ישנו איזה שינוי
|
|