|
|
עמוד:732
מול תחנות הדלק . < שנית , הן משקפות את העלות העקיפה של הסעדים , דהיינו המשמעות החברתית של הסטת התקציב הממשלתי מייעדים אחרים ליער נשוא העתירה . זיהום מתחנות דלק אינו הבעיה הסביבתית היחידה שהחברה הישראלית מתמודדת עמה , וכיוצא בכך גם משרדי הממשלה השונים . אכן , שאלות אלה , הנוגעות לדרך הראויה שבה חברה צריכה להקצות את משאביה המוגבלים , הן שאלות קשות שבתי משפט העדיפו באופן מסורתי לא להתמודד איתן . קביעת סדרי העדיפויות בחלוקת המשאבים הקולקטיביים נתפסה כעניין פוליטי שראוי שיוסדר על ידי המוסדות הפוליטיים של החברה הישראלית - הכנסת והממשלה . כך , למשל , ציינה השופטת נתניהו בבג"צ 3472 / 92 ברנד נ' שר התקשורת : " בית המשפט לא יורה לרשות כיצד להקצות ולחלק את משאביה . חיוב בהוצאה למטרה מסוימת חייב לבוא על חשבון מטרה אחרת , אולי חשובה ממנה , או אולי על ידי הגדלת התקציב שינתן לה על ידי אוצר המדינה ואשר חייב יהיה להעשרת על חשבון תקציבים שנועדו למטרות אחרות , אולי חשובות יותר . בית המשפט אינו הגוף המוסמך לעסוק ואינו יכול לעסוק בהקצאת משאביה של חברה " . בעניין אחר , שבו התבקש בג"צ לבטל סעיפים אחדים בחוק התקציב , קבע השופט חשין 20 בדומה לכך : " ואולם גם אם אמרנו - ואכן נאמר - כי חוקי היסוד החדשים פורשים את ביקורתם גם על חוק התקציב , אין ספק כי ביטול הוראות בו כבלתי חוקתיות יהא חזון מאוד בלתי נפרץ . אכן , חוק התקציב אמור לשקף מדיניותה של ממשלה ( לשנה אחת < וקביעת המדיניות ניתנה - מעיקרו של דין - לממשלה ולכנסת . השיקולים 18 כך אכן נהג בית המשפט העליון בעניין דומה לבג"צ 5488 / 01 אדם טבע ודין אגודה ישראלית נ' שר הבריאות > טרם פורסם , ( תקדין עליון . 364 < 1 > 2002 בעניין זה עתרה עמותת אדם טבע ודין לבג"צ בתביעה כי יורה לשר הבריאות , נציב המים והמשרד לאיכות הסביבה לעשות שימוש בסמכותם בכל הקשור לטיפול בזיהום מי התהום בגוש דן . בית המשפט סירב להיעתר לבקשה , והסתפק בחיוב המשיבים למסור מידע לעותרת . אני מודה לעורכת דין אלונה קארו יפת על שהפנתה את תשומת ליבי לפרשה זו . 19 בג"צ 3472 / 92 ברנד נ' שר התקשורת , פ"ד מז . 153 , 143 < 3 > ראו גם בג"צ 179 / 79 אבו קרן סלימאן נ' מינהל מקרקעי ישראל , פ"ד לד , 567 ( 4 > ובג"צ 6153 / 99 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר הבריאות > לא פורסם , ( תקדין עליון 20 . 1452 ( 3 ) 99 בג"צ 240 / 98 עדאלה נ' השר לענייני דתות , פ"ד נב . 190-189 , 167 < 5 >
|
|