|
|
עמוד:34
שלא תפרוץ מלחמה , ובכך הטעה אותם . פחות מ 24 שעות לפני פרוץ המלחמה הורה זעירא לא להפיץ ידיעה ממקור מצוין שמסרה שהסובייטים החלו בפינוי חירום של נכסיהם ממצרים ומסוריה כיוון שהערבים הודיעו להם כי הם יוצאים למלחמה . לחברי ועדת אגרנט הסביר שנתן הוראה זו בין השאר כיוון שידע שהצבא הסדיר ערוך למלחמה , קרי החלטת קברניט . גם לביטחון העצמי של בנדמן יצא מוניטין . אחד מביטוייו המרכזיים ערב המלחמה היה סירובו לשקול את האפשרות שהוא טועה גם כאשר קצינים מנוסים בנושא המצרי העריכו שמדובר במלחמה . סירוב לבחון מידע חדש , במיוחד כאשר אינו עולה בקנה אחד עם הקונספציה הקיימת , והכחשת מידע שאינו עולה בקנה אחד עם הקונספציה : מכלול העדויות על נטייתם של בנדמן וזעירא לא להתחשב במידע שסתר את הערכתם הוא גדול במיוחד , וכמה דוגמאות יספיקו : לנוכח מכלול הסימנים המעידים על יוזמה צבאית מצרית העריך בנדמן בלקט המסכם שיצא כ 24 שעות לפני פרוץ המלחמה שהמצרים נערכים למלחמה כיוון שהם חוששים ממהלך התקפי ישראלי . הערכה זו נבעה מאמונתו שהמצרים לא יפתחו באש , אבל לא נשענה על עדות משמעותית בחומר . באותו לקט התעלם בנדמן ממאות דו"חות התצפית מהתעלה שמסרו על תכונה חסרת תקדים בקו וקבע ( ב 5 באוקטובר בצהריים ) כי הבוקר הובחנה פעילות שגרתית לאורך גזרת התעלה התצפיות אוישו כרגיל , החיילים מסתובבים ללא חגורים . "ונשק זעירא , שהסביר לראש הממשלה ביום שישי בבוקר מדוע הסובייטים החלו בפינוי חירום , הודה כי ההסבר ההגיוני לכך הוא שהם מעריכים שהערבים מתכוונים לתקוף את ישראל . אולם מכיוון שהסבר זה סתר את הערכתו שמלחמה אינה צפויה , הוא הוסיף שאפשרות תקיפה סורית מצרית "לגמרי לא סבירה , אך אולי הרוסים חושבים שבכל זאת אלה עומדים לתקוף , כיוון שאין הם מכירים סוב את הערבים ; הכחשת המידע סותר הקונספציה הגיעה לשיאה העגום ביום המלחמה עצמו מול רמטכ"ל שהתייחס בשלב זה למלחמה כעניין ודאי ונקג 1 פעולות בהתאם , הסיל ראש אמץ ספק בכך שמלחמה אכן תפרוץ , הדגיש שסאדאת אינו זקוק לה והעריך כי גם אם המצרים יפתחו באש הם יפגיןו את קו בר לב ויבצעו פשיטות קומנדו אבל לא ינסו לחצות את התעלה . בנדמן סירב לחתום על לקט שהתריע על מלחמה , ובשעות שלפני פרוץ האש הוא חיבר מסמך שבו חזר והעריך את סבירות המלחמה כנמוכה . זעירא עמד לאשר את הלקט להפצה , אולם בעצת קודמו אהרון יריב שהגיע למשרדו , הוא נמנע מכך ברגע האחרון . כשעה אחר כך פרצה המלחמה . סיכום מאמר זה לא ניסה לקבוע , היסטורית , מי אשם במחדל יום הכיפורים , אלא להציג הסבר קונקרטי אחד ( מני רבים ) להפתעה . מטרת הדברים הייתה לתאר , על בסיס תיאוריה פסיכולוגית , את הסיכונים הנובעים ממצבים שבהם בראש פירמידת המודיעין עומדים מעריכים בעלי צורך גבוה בסגירות קוגניטיבית . אין זה אומר שבדרגות ראש ענף מצרים סא"ל יונה בנדמן . סירב לשקול את האפשרות שהוא סועה ראש אמ"ן אלוף אלי זעירא . תפ 0 את עצמו יותר כמקבל החלסות ופרוות כקצין מודיעין
|
|