|
|
עמוד:28
הערנות ועל המקצועיות יוצאות הדופן שגילה , בוודאי בהתחשב בכך שהיה חייל צעיר בשירות חובה . אצל שליש הרמטכ"ל לא שמעו דבר בימים שלאחר מכן נעתי בין הלימודים באוניברסיטת בר אילן לביקורים תכופים במחלקת איסוף ונכנסתי חזרה לעבודה ( חלקית ) במחלקה יחד עם מחליפי ותחת פיקודו הישיר של סא"ל ( לימים תא"ל ) אפרים לפיד . עשרה ימים לפני יום הכיפורים הוזמנתי להרמת כוסית במחלקה לכבוד ראש השנה . דיגלי הרים את הכוס ואמר כי המצב חמור מאוד וכי בכל יום עלולה לפרוץ מלחמה . הוא הבהיר שלחופשה בת היומיים אנו יוצאים בתקופה קריטית והנחה אותנו להימצא ליד טלפון כל הזמן . הוא גם קבע , באופן חריג , כי במהלך כל החג יישאר קצין תורן במחלקה עם שני משיקים . לאחר שיצאתי מהאירוע הלכתי לברך בשנה טובה כמה מחבריי בקריה , ובין השאר נכנסתי לברך את סרן ( לימים תא"ל ) גדי זהר , שליש הרמטכ"ל , שהיה עוזר ראש הלשכה ואחראי על תיעוד החלטות הרמטכ"ל . גדי שירת איתי בעבר במחלקת איסוף . סיפרתי לו על הסימנים המעידים שראינו נצברים להם וציטטתי את אמירת דיגלי בהרמת הכוסית כי " המצב חמור ובכל רגע יכולה לפרוץ . "מלחמה תגובתו של גדי הייתה : "אצלנו לא שמעו על זה שום . "דבר לימים סיפר גדי בפורום חברים , באחד מכינוסי עמותת קהילת המודיעין , כי היו רק שני אנשים שדיברו איתו לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים על האפשרות שתהיה מלחמה - יואל בן פורת ( אז מפקד יחידה ( 8200 ואנוכי . השבוע שלפני המלחמה היה בשבילי עמוס ביותר ועבר עליי בין בחינות של קורסי קיץ באוניברסיטה לשעות ארוכות במחלקת איסוף . באחד הערבים בבית אכלתי ארוחת ערב עם הוריי ואמי ( דל ) שאלה אותי למה אני נראה מצוברח ולחוץ . עניתי לה ( בפליטת פה , בנוכחות אבי ואחי הבכור ) כי לדעתי הולכת להיות מלחמה ... באותו שבוע ראיתי , בחוסר הבנה מוחלט , את הפער שבין התובנה אצלנו באיסוף , שיש סימנים מוחשיים למלחמה , לבין ההתייחסות המרגיעה של המחקר . באחד הימים אפילו טלפנתי ליואל בן פורת ואמרתי לו שכבר יותר מ 60 אחוז מהסימנים המעידים צבועים אצלי באדום , ויואל ענה לי : "אכן זו . "מלחמה " תפסיקו להיות פאניקיסטים" ביום חמישי , 4 באוקטובר , לא יכולתי לשאת עוד את האי עשייה . ידעתי שיש לנו כמה יכולות איסופיות שנועדו לספק הבהרות על הנעשה בתוך המערכת הצבאית המצרית בעיקר . קראנו ליכולות אלה , "השלייקס" כי הן נתפסו כביטחון נוסף שנועד להבהיר את המצב לאשורו . פניתי לאפרים לפיד ושאלתי איך ייתכן שלא מפעילים את " השלייקס" במצב הנוכחי שבשבילו הרי נועדו . אפרים ענה לי כי ראש אמץ , אלי זעירא , לקח לעצמו את סמכות ההפעלה מידיו של דיגלי . לחצתי על אפרים לפיד שנלך לדיגלי ונשכנע אותו להשפיע בעניין , כמו היום זכור לי שנכנסנו - אפרים לפיד , מחליפי גבי ואני - לדיגלי והסברתי שחייבים להפעיל את . "השלייקס" דגלי ענה לי : "אתם לא מבינים , אלי זעירא לא נותן . "לי התעקשתי שאם לא עכשיו אז אימתי . דיגלי אמר : " בסדר , אראה לכם עם מה יש לי עסק" וזמזם באינטרקום לראש אמץ . אלי זעירא ענה לו , ואז פתח דיגלי בהצגה סדורה ונכונה של הסיבות שבגינן חייבים להפעיל את " השלייקס" עכשיו ומיד . כשהרפה מכפתור האינטרקום , פתח עליו ראש אמץ פה ואמר n "תפסיקו להיות פאניקיסטים , לא קורה שום דבר , ואני אחליט מתי צריך להפעיל את . "היכולות וכך המשיך אלי זעירא , ואני רואה מול עיניי גם היום את דיגלי , עם אצבעותיו הארוכות , מצביע על האינטרקום כמי שאומר "עכשיו אתם מבינים עם מי יש לי עסק . " .. ראש אמץ שינה את דעתו רק ביום שישי , 5 באוקטובר , בסוף היום , ואז התחיל להגיע מידע שחיזק את הסימנים המעידים . יום השישי היה יום ארוך ומעייף , ובשלב מסוים הרגשתי שכלן כוחותיי והחלטתי ללכת לישון כמה שעות . בחצות עזבתי את המחלקה לכיוון הבית וסיכמתי עם שלמה המש"ק שיצלצל אליי כשמתחילה המלחמה . בחמש לפנות בוקר צלצל שלמה ואמר לי לבוא . התארגנתי במהירות ויצאתי לכיוון הקריה בתחושה שהעסק התחיל . לא ידעתי שמדובר בידיעה שהגיעה ממקור של "המוסד" שסיפר ביום שישי כי למחרת תתחיל מלחמה . הגעתי למחלקה והתחלתי את יום הכיפורים שלי . סיפרתי לחברי גדי זהה שליש הרמסכ"ל , על הסימנים המעידים שראינו נצברים , וציסטת את אמירת הגלי כי "המצב חמור ובכל רגע יכולה לפרוץ . "מלחמה תגובתו הייתה : " אצלנו לא שמעו על זה שום דבר"
|
|