|
|
עמוד:12
על האוטונומיה שלהן . בנאום שנשא בבית הנבחרים 1867–ב בדיון על חוק הבחירה והרחבתו למעמד הפועלים ( Reform Act 1867 ) ביקש מיל להמיר את המילה " man " , " person "–ב ובכך לסלול את הדרך למתן זכות הבחירה גם לנשים , לפי אותם קריטריונים שעל פיהם הוענקה זכות זו לגברים , שהיו על פי רוב בעלות על קניין . מיל לקח חלק בפעילות למען שוויון נשים גם לאחר שלא נבחר לפרלמנט בפעם השנייה , ובמותו ציווה כמעט מחצית מרכושו לקידום השכלת נשים . בפתיחת החיבור שלפנינו טוען מיל כי " העמדה המצדדת בשיטה הנוכחית , המשעבדת לגמרי את המין החלש למין החזק , נשענת על תיאוריה בלבד ; שהרי מעולם לא נערך ניסוי בשיטה אחרת כלשהי . כך שהניסיון , שבמובן הפשוט של המילה עומד בניגוד לתיאוריה , לא יכול להתיימר לפסוק לכאן או לכאן . " הסתייגותו של מיל מטיעונים חסרי ביסוס עובדתי ( כמו הטיעון שאין מקום לשינוי במעמד הנשים ) נשענת על האמפיריציזם שלו . מבחינתו האישית , בהתאם להתנסותו שלו בחיי יצירה משותפים לצדה של הרייט טיילור , הפרקטיקה כבר הוכיחה שהתפיסה שהאישה נחותה ביכולותיה היא מופרכת מיסודה . במילים אחרות , ובאופן אנקדוטלי , אפשר לומר כי הקשר האמיץ בין מיל לטיילור , הן האינטלקטואלי והן הרגשי , סיפק בסיס אמפירי מוצק לאינטואיציה של מיל שמשהו עמוק , עמוק מאוד , שגוי בתרבות שמתייחסת לנשים כאל בני אדם סוג . 'ב שעבוד האישה כטקסט ליברלי וכטקסט פמיניסטי שעבוד האישה מציג תפיסה מורכבת ומלאת ניואנסים הרבה יותר מזו המיוחסת בדרך כלל למשנה הליברלית בכלל ולפמיניזם הליברלי בפרט . נסביר טענה זו בדברים הבאים .
|
|