|
|
עמוד:יב
הדברים בהקשרם הכרונולוגי . הסקירה ההיסטורית מיועדת למי שאינם מצויים בתולדות ספרד המוסלמית . ככל הידוע לי לא נכתבה עד כה סקירה כזאת בעברית , ואני מקווה שתועיל לא רק לקוראי "ענק היונה , " אלא גם למתעניינים בספרות העברית של ימי הביניים בכלל . בסקירה ההיסטורית התבססתי בעיקר על ספרו של אוךיסט לוי פרובנסאל , " תולדות ספרד המוסלמית" ( בצרפתית , ( ונעזרתי גם בספרי היסטוריה אחרים . לא עסקתי במגעים בין המוסלמים ובין הנוצרים והיהודים — נושא חשוב הן כשהוא לעצמו הן בהקשר המיוחד של אבן חזם הפולמוסן — כי אין לנושא זה נגיעה ישירה לחיבור שלפנינו , ומתוך הנחה שהקורא העברי , אם אין הדברים ידועים לו , יוכל למצוא אותם בספרים אחרים . לקוראי הלשונות ש"ענק היונה" תורגם אליהן אני ממליצה לקרוא את ההקדמות של המתרגמים שתרגומיהם מובאים ברשימת הקיצורים הביב ליוגרפיים . חומר רקע נוסף ימצא הקורא באותה רשימה ובביבליוגרפיה הנוספת בעברית , בערבית ובלשונות אירופה שצירפתי בסוף . מיעטתי בהבאת מקורות ערביים כי הנחתי , כאמור , שהתרגום מיועד בעיקר לקורא העברי שאינו יודע ערבית . בתרגומי ניסיתי לשמר ניחוח ארכאי מעט , והשתדלתי להימנע מצרימות ארכאיות ומודרניות כאחת . התרתי לעצמי להשתמש במילים או כנגזרות כגון " מאוהב , " "התאהב , " שאינן מצויות במובנן המודרני בלשון ימי הביניים . בתרגום בתי השיר ויתרתי על המשקל והחריזה ועל חלוקת הבית ל"דלת" ו"סוגר . " אף שבערבית ( כבעברית ) יש אבחנה בין שמות עצם זכריים לנקביים , המילים " האוהב" ו"האהוב" בשימושו של אבן חזם הן ניטרליות ומשמשות פעם בהוראת זכר ופעם בהוראת נקבה , ואין לדעת מהו המין בכל מקרה ומקרה . לפיכך נמנעתי בכוונה מלפסוק בעניין זה , ותרגמתי בעקבות הערבית ; "אוהב" ו"אהוב , " אף על פי שבמקרים לא מעטים אפשר שמדובר באישה . הערבית מבחינה נוסחאות של ברכת המתים . לנביא מוחמד : , fJLj * As . &\ J ^» לאחד מחבריו : , « 0 * *& ^> ולאחרים : . M < LS ^ כדי לקצר ולמנוע סרבול בנוסח התרגום השתמשתי על פי רוב בנוסחה האחידה "עליו השלום" ולפעמים בנוסחאות עבריות אחרות . תעתיקים במקרים אחדים סטיתי מן התעתיק המדויק והשתמשתי בכתיב מלא . כך לדוגמה בשמות נפוצים כמו מוחמד וסולימאן , שתעתיקיהם המדויקים הם מחמד , סלימאן , אלא שהקורא העברי הורגל לראותם בכתיב מלא .
|
|