|
|
עמוד:1051
פרק עשרים ושישה מהלך ומשמעות בראש הספר העבנו שאלה אחת , קערה ופשוטה : מה אמר האר"י ? כלומר , מהי שיטתו של האר"י בקבלה כפי שהוא עעמו כתבה וכפי שהוא עעמו לימדה . בשאלה קערה זו כלולות שלוש שאלות , ועל הראשונה שבהן השבנו בעשרים וחמשת הפרקים הקודמים . בפרקים אלו רשמנו את כתבי האר"י בגלגולי כתיבותיהם ועריכותיהם , ומתוכם בררנו את החיבורים היסודיים . אלו הם החיבורים המקוריים שכתבו האר"י עעמו ותלמידיו היושבים לפניו , ובהם ורק בהם תימעא שיטת האר"י בקבלה בלא תוספת , חסרון או שינוי . עתה , כשחיבורים אלה מונחים לפנינו ואנו יכולים להסתמך עליהם בוודאות , יכולים אנו להמשיך בדרכנו ולהשיב על שתי השאלות היסודיות הנותרות : מה הוא מהלך ההאעלה שלימד האר"י בחיבורים המקוריים ? מה היא משמעותו של מהלך ההאעלה שהורה האר"י ? לכאורה יש בידינו תשובה פשוטה על שאלה זו , שהרי מושגיה היסודיים של קבלת האר"י ידועים וברורים הם . עמעום , מיתה , שבירה , תיקון , בירור , מוחין - עליהם נוסדה הקבלה האחרונה , ובפירושיהם הועעו העעות אחדות . מושגים אלה הפכו מטבעות לשון , ובמרועת הדורות נתגלגלו מנסתר לנגלה וממוכן אחד למשנהו . גם סדרם של מושגים אלה ידוע וברור . העמעום עומד בראש סדר ההאעלה , וממנו נובעים שאר המושגים . על כן ממשמעותו של העמעום נובעת הבנתו של מהלך ההאעלה כולו וגם משמעותה של קבלת האר"י כולה . על כן רבו הפירושים לעמעום , ובעקבותיהם הפירושים לשאר המושגים המיוחדים לקבלת האר"י - שבירה , תיקון , בירור ומוחין . את כל אלה ביארו המקובלים בפירושים רבים ושונים , ובהם עסקו כל הלומדים והמעיינים בשיטת האר"י . יש מהם שעסקו במושג אחד , בעמעום למשל , וטרחו להסבירו ולבארו , ויש מהם שעסקו בכל מהלכה של ההאעלה ועמלו להבינו ולפרשו . כך נוערו שיטות שלמות ושונות בהבנתה של קבלת האר"י ובפירושה . לא נעיע כאן את הפירושים הללו כי רבים הם ושונים זה מזה מן הקעה אל הקעה והעגתם והבנתם עריכות ספרים לעעמן . ענייננו כאן בדברי האר"י עעמו , ועל כן נשאל : האם הפירושים שהועעו לקבלת האר"י מתאימים ומכוונים למשמעותה המקורית ? האם גילה האר"י את דעתו
|
|