|
|
עמוד:7
תודות בואו של ספר זה לעולם התאפשרה , בראש ובראשונה , הודות לנדיבותן של עשרות נשים , שחקניות ובמאיות , העוסקות בתיאטרון הקהילתי בישראל . הן פתחו בפני את חדרי החזרות , חדרי ביתן וחדרי לבן , ואני מודה להן מעומק לבי על שהסכימו לחלוק עמי רגעי חסד של קרבה ולימוד . ספר זה נכתב על בסיס עבודת דוקטורט שכתבתי במסגרת לימודי באוניברסיטת תל אביב . העבודה , שבמרכזה נשים , נכתבה בהנחייתם של שני גברים , שעשו זאת באופן המנוגד לכל סטריאוטיפ גברי : פרופ' דן אוריין ופרופ' משה שוקד . שניהם היו תומכים , בוטחים , קשובים וזמינים תמיד , והם אשר עודדו אותי להפוך את העבודה לספר , כדי שישמש את העוסקים והמתעניינים במלאכת התיאטרון הקהילתי והמחקר . הדוקטורט הוליד מסע אישי ומקצועי מרתק , ואני מוקירה את הזכות שניתנה לי לפסוע בו במחיצתם . לאסתי , חברתי היקרה ושותפתי למסע , שמממשת את סטריאוטיפ ה"אחווה הנשית" עד לאחרון הפרטים , אני מבקשת להודות במיוחד . מילותיה הטובות , עידודה וחכמתה היו משען ומקור כוח והשראה . לדוד מהוצאת "פרדס , " שהוכיח לי עד כמה פשוטה הדרך להפוך חלום למציאות , ולשלומית אביאסף שלימדה אותי את סוד הצמצום כאשר סייעה להפוך את עבודת המחקר לספר , אני מודה מאוד . לסבתי , וילה ז"ל , שאת גאוותה ושמחתה אני יכולה רק לדמיין , לאמי דינה , שתמכה וסייעה , לבן זוגי וחברי דודי , שהיה כאן תמיד והאמין , ולילדי יונתן , ערן ומעיין , שעודדו ושמחו אתי בכל שלב — אני מקדישה ספר זה באהבה רבה .
|
|