|
|
עמוד:10
חזק ולא חלש , יכול לכתוב שירה ללא מסורת , ללא הסתמכות על הדוגמאות הגדולות של משוררי העבר : משורר חלש באמצעות חיקוי וקבלת השפעה , משורר חזק באמצעות התמודדות , בדרך של קריאה מוטעית ( Misreading ) ותפיסה שלא כהלכה , ( Misprision ) בגלל חרדת ההשפעה . ( influence The Anxiety 00 למשוררים העברים הראשונים בתקופת ההשכלה לא היו אבות ספרותיים שיכלו להסתמך עליהם או למרוד בהם , ועל כן הם פיתחו את מה שאני מכנה בשם "מודל ההשפעה הכפולה" - יצירת יחסים אינטרטקסטואליים בו זמניים עם מקור אירופי קרוב , לא עברי , מצד אחד , שעליו יכלו להסתמך בתחום הז'אנרי , הצורני , התימטי ובתחום המוטיבים ; ומקור עברי קדום , מהספרות העברית הקלסית המקראית , שעליו יכלו להסתמך בתחום הלשון , האלוזיות הספרותיות והעלילה . טיפוח השירה העברית בראשיתה היה , איפוא , קשה ומסובך , וראשוני המשכילים העברים פעלו בה הן ליצירת מערכת חיים ספרותיים והן לגיבוש מודלים . מנדלסון הצעיר התחיל את פעילותו הספרותית העברית בהקמתו ועריכתו של כתב העת העברי הראשון , "קהלת מוסר , " באמצע המאה ה . 18 נסיון זה אמנם נכשל , אך במסגרתו נעשו הניסויים הראשונים בסיגול צורות ספרותיות אירופיות חדשות לעברית ובתרגום יצירות אירופיות מודרניות , כדוגמת תרגומו של מנדלסון מתוך הספר הראשון של שירו של אדוארד יאנג , . ( Young 1742-5 ) "Thoughts Night" את פעילותו הספרותית העברית השלים מנדלסון כעבור שלושים שנה בקירוב , במפעל הגדול של התרגום והביאור שהיווה , כאמור , את הבסיס הראשון לחינוך האסתטי של המשכיל העברי . גם אייכל , כמנדלסון , התחיל את פעילותו הספרותית העברית בהקמת כתב עת , " המאסף" , ( 1783 ) ובעריכתו . היה זה כתב העת העברי הראשון שבמרכזו עמדה הספרות היפה , והוא הניח את היסוד ל"חיים הספרותיים" העבריים ושימש כמודל לכתבי העת שבאו בעקבותיו . אייכל גם נטל חלק פעיל במפעל הגדול של התרגום והביאור ופעל כפרוזאיקן וכמבקר . ויזל , בנוסף לפעילותו הממושכת בתחום הלשון העברית וליוזמתו הנחשונית בפרסום "דברי שלום ואמת , " השתתף גם הוא במפעל "הביאור , " ויצר , לפי המודל של "ההשפעה הכפולה , " את האפוס הדידקטי העברי הראשון בספרות ההשכלה , "שירי תפארת" . ( 1789 ) יצירה זו היתה דוגמה ומופת , מבחינה ז'אנרית , צורנית ופרוזודית למשוררים עברים רבים במשך כשמונים שנה . עם פרסום "דברי שלום ואמת" של ויזל , ( 1782 ) הוצאתם לאור של הספרים הראשונים של התרגום והביאור של מנדלסון ( 1781 ) והופעת החוברות הראשונות של "המאסף" בעריכתו של אייכל - ( 1783 ) מתחילה , למעשה , תנועת ההשכלה העברית . במקביל , עם הופעת החוברות הראשונות של "המאסף" והכרך הראשון של "שירי תפארת" - ( 1789 ) מתחילה השירה
|
|