|
|
עמוד:11
למודרנה . האורתודוקסים נותרו מיעוט שלא עלה על 20 אחוז , והם נחלקו לפורשים מן הקהילות הממוסדות ולכאלה שנשארו בהן . אולם עוקצה של המחלוקת בין המחדשים למסורתיים קהה , ובמפנה המאה רוב הקהילות היהודיות בגרמניה התפשרו בענייני תפילות ומבנה . באוסטריה , לעומת זאת , הייתה לאורתודוקסים אחיזה גדולה יותר בקהילה היהודית , ולא רק בגליציה . המודרניזציה השפיעה גם על הפעילויות החילוניות של חיי הקהילה , בעיקר על ארגון הגיוני וביורוקרטי יותר של הסעד עבור יהודים ילידי המקום , מהגרים , או ההמונים המרוששים במזרח אירופה . יתר על כן , על כל ההתאגדויות הממוסדות היה לעמוד בתחילת המאה הכ ' בפני אתגר חדש - התנועה הציונית . ההתערות הגדולה יותר של יהודים בחברה הכללית התבטאה בדחיקת הדת יותר ויותר לתחומי הפרט . מדבר זה השתמע , בניגוד לתקופות הקודמות , שהחינוך הדתי והמוסרי וטיפוח המורשת היהודית הפכו , במידה רבה , לנחלתה של האישה והאם . אולם מצבה של האישה היהודיה , לפחות בקרב המעמד הבינוני , נכנע גם הוא ללחצי המודרנה משום שהנשים רצו בהשכלה גבוהה ובאפשרות לעסוק במקצועות חופשיים . בדרישות הסותרות - השאיפה לקריירה אל מול החובות המסורתיות המצופות מהאישה כעקרת בית - היה פוטנציאל למאבקים קשים . אחד הסימפטומים של ההתפתחויות הללו היה צמיחת התנועה הפמיניסטית היהודית . לסיפור הכללי הזה של קידמה ושל שיפור היה גם צד אפל : האפליה בחיים החברתיים והציבוריים לא פסקה . מעל לכל , האנטישמיות , שכלל לא נעלמה כפי שציפו האופטימיסטים הליברליים , התעוררה מחדש בשתי הקיסרויות והפכה לפרקים לכוח פוליטי משמעותי . הצורך להתנגד להתפתחות זאת ולהגן על זכויות האזרח הביא לסולידריות מחודשת בחיים היהודיים . מספר ארגונים , ש ' האגודה המרכזית' - Centralverein deutscher Staatsbiirger judischen Glaubens ) 'האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית (' הייתה בעלת ההשפעה הגדולה מביניהם , מיסדו מגמה זו . לאחר שהסיכויים להיטמעות גמורה פחתו , התעוררה מחדש ההתעניינות בהיסטוריה ובתרבות היהודית , ובסופה של תקופה זו הייתה בחברה היהודית צפיפות ארגונית ללא תקדים . עם זאת , היהודים לא פרשו מהחיים הציבוריים . שלהי תקופת הקיסרות היו עבור מדענים , סופרים ואומנים יהודים תור זהב שבו זכו לתהילה עולמית . במקרים רבים הייתה היצירתיות שלהם בעלת איכות ביקורתית וחדשנית , שרק ליבתה את המחלוקת סביב בולטותם החדשה . התקופה שבה אנו עוסקים הייתה גם תור הזהב של ההגות היהודית עצמה בתחומי ההיסטוריה , התיאולוגיה והפילוסופיה , ונקשרה בשמותיהם של היינריך ( צבי ) גרץ , ( Graetz ) מוריץ לצרום , ( Lazarus ) מרטין בובר , ( Buber ) ליאו בק ( Baeck ) ופרנץ רוזנצווייג . ( Rosenzweig ) בשנת 1914 היו החיים היהודיים מגוונים יותר ומפוצלים יותר מבחינה אידיאולוגית מאשר בשנת , 1870 כאשר הציונות ,
|
|