|
|
עמוד:19
והמאמצים לסכל את המאמץ הסובייטי לגייס את האינטלקטואלים האירופאים למטרתם . אך היו אחדים שנכשלו , ובהם מפרץ החזירים בקובה , ניסיון הסיוע למהפכה נגד נשיא אינדונזיה סוקרנו ב1958- ומאמצי ה"קונטרה" נגד הממשל הקומוניסטי בניקרגואה . הכישלונות משכו תשומת לב פוליטית , ואפילו ההצלחות עוררו שאלות כיצד בארצות-הברית הדמוקרטית התקבלו החלטות שהובילו למבצעים אלה . הפרסום הרב שזכו להם מקצת המבצעים גרר האשמות שווא על אחריות ClA-n לאירועים רבים אחרים , שבהם לא היה לו חלק או חלק מזערי בלבד ועוררו תשומת לב פוליטית רבה יותר . השאלה לא הייתה האם מרגל בודד רשאי לפעול מחוץ לתחום הדמוקרטיה האמריקנית , אלא האם פעילויות בעלות חשיבות גדולה כל כך יכולות להתנהל בלא שיתופם של נציגי העם . החקירות שנוהלו בעקבות הביקורת הביאו ל"מהפכה" שלישית . זו באה בעקבות ההבנה שייתכן שהמודיעין יידרש לעבור על מקצת חוקיה של מדינה אחרת על-מנת לנהל בה מבצעי ריגול , אך אסור שמכאן יהיה פתח לפגיעה בחוקה האמריקנית . מחשבה חדשה זו לעולם המודיעיני באה יד ביד עם ההכרה שהמודיעין במבנהו המודרני חשוב מדי מכדי להותירו לחלוטין בידי מנהליו , ועל כן חיוני שההפרדה החוקתית בין הישויות תחול על המודיעין כעל יתר המערכות של הממשל הדמוקרטי בארצות-הברית . האתגר היה לקבוע כיצד אפשר להשיג זאת בלי לפגוע בסודיות , שהיא מרכיב חיוני של הפעילות המודיעינית . התהליך נמשן כמה שנים , תוך כדי ניסוי וכישלון . התוצאה היא שיטת עבודה סבירה , תוך כדי פשרה בין מרכזי כוח מנוגדים , שמבטיחה שליטה דמוקרטית ומגנה בו בזמן על תפקידו החשוב של המודיעין ועל שמירת הסודיות . יש בכך דוגמה לארצות אחרות שנתקלות באותן בעיות . ההבדלים בין המדינות יביאו גם לידי יצירת מודלים השונים במשהו מהמודל האמריקני . הצעד הראשון היה לחבר אמנה ( CHARTER ) למודיעין , תוך כרי קביעת הנחיות מחיקות יותר מההנחיות העמומות , שנחשבו מספקות עד . 1947 בארצות-הברית נעשה הדבר על-יח כמה וכמה צווים נשיאותיים . הקונגרס ניסה במועד כלשהו לפתח נהלים חוקתיים מפורטים , אך ויתר על-כך כשעמד מול המסובכות , ניגוד האינטרסים והדעות של המתנגדים והתומכים בפעילויות המודיעיניות . ההנחיה הנשיאותית מפרטת את הארגונים העוסקים במודיעין , תפקידיהם וההגבלות למיניהן על פעילותם ( לדוגמה , עליהם לפעול במסגרת החוקה האמריקנית , רציחות אסורות וכד . ( כמו-כן היא קובעת את יחסי הגומלין ואת שיתוף הפעולה בין הארגונים שעוסקים במודיעין או מקושרים אליו . היא קובעת במסמך גלוי לציבור מה יכול המודיעין לעשות ומה נאסר עליו , כך שמשימתו ומבנהו אינם עטופים עוד במעטה חשאיות . הדרישה השנייה שכלולה בצו הנשיאותי קובעת את המבנה ואת הנוהל של הבקרה על המודיעין על-ידי הנשיא וגופי הניהול . אלה כוללים את הפיקוח על-ידי המועצה לביטחון לאומי על עבודת המודיעין ואת הגדרת תחום אחריותו של ראש Dn"nm CIA-n לסמכויותיו כלפי גורמי קהילת המודיעין האחרים , כגון שירותי המודיעין הצבאיים . דבר זה נעשה על-מנת להביא לתיאום בין השירותים ולמנוע כפילות וסכסוכים . הצו גם הביא להקמתו של גוף נוסף , " הוועדה לפיקוח על המודיעין )" ה-BOARD ( INTELLIGENCE OVERSIGHT BOARD המדווחת לנשיא דיווח בלתי תלוי על כל האשמה / חשד לפעילות בלתי הולמת של סוכנויות המודיעין . צו נשיאותי נפרד מסמיך "ועדת "עוץ לנשיא " המורכבת מאזרחים , שאינם עובדי מדינה , בנוגע ליעילות ולכושר הניהול של קהילת המודיעין . ולבסוף , "המשרד למנהלה ולתקציבים" של משרד הנשיאות מקיים סקירה מעמיקה של תקציב המודיעין לפני הגשתו לקונגרס על-ידי הנשיא . בעוד מרבית העבודה של גופי הפיקוח הללו נעשית בחשאי , הרי הפומביות הניתנת למבנה מערכת הפיקוח הנשיאותית על המודיעין קובעת בבהירות את האחריות לפעילות יעילה של השירותים . אפקט צדדי מעניין של צעדים אלה לפיקוח של הנשיאות על המודיעין ולאחריות מלאה 17 הוא חיסולה של הדוקטרינה של " הכרויה מתקבלת על הדעת" על-י 7 י הנשיא בהתייחס לפעילויות של שירותי המודיעין . שורשיה של דוקטרינה עתיקה זו נעוצים ביחסים שהיו בין שליטים ( מונרכים , ( ששירותי המודיעין שלהם העסיקו מרגלים כנגד השליטים האחרים . אבל כאשר אחד המרגלים נתפס , היה השליט צפוי להגיב בבהלה / בתמיהה שפעילות כזו נעשית בלי ידיעתו וכנגד האינטרסים של המוברך האחר . המרגל היה ננטש ונעזב לגורלו והשליטים יכלו להמשיך במעשיהם בלי לפגוע ביחסיהם ה " ידידות"ם . " אמנם המודיעין האמריקני ניסה להוסיף להשתמש בדוקטרינה זו בראשית דרכו , אך היא התמוטטה נוכח אחריותה של ממשלה דמוקרטית במקרים כמו אירועי ה- IDDI u-2 החזירים , כאשר Y הן הנשיא אייזנהאור והן הנשיא קנדי היו נחושים בדעתם כי הם חייבים לקבל עליהם את מלוא האחריות לתקלות מודיע יניות אלו , שאם לא כן לא היו ממלאים את אחריותם החוקית בניהול הממשל האמריקני . פיקוח על-ידי קונגרס או פרלמנט הוא דבר חדש במודיעין . במשך מאות שנים לקיומה של "אם הפרלמנטים " הושאר המודיעין , an c הסכמה כללית , בידי הרשות המבצעת . אך לאחר האירועים והחקירות של , 1970 החל בארצות-הברית תהליך שלפיו רשאי הקונגרס להטיל פיקוח מלא על פעילות המודיעין האמריקני . הפתרון נמצא בהקמתן של ועדות קטנות גנרל וויליאם דונובן מיסד שירות המודיעין , חשיבות המחקרים
|
|