|
|
עמוד:11
והמטענים הובאו אליה וממנה לנמל . התנועה בנמל גדלה לאחר הכיבוש התורכי . בתקופה זו ישב משמר צבאי על התל של העיר החרבה . אחת ממשימותיו היחה למנוע את הישארותם והתיישבותם במקום של היוצאים והבאים בנמל יפו . במאה ה17- גדל מספר עולי הרגל לירושלים שבאו דרך נמל יפו . במשך הזמן הוקמו אכסניות לעולי רגל ביפו ( הם כונו בשם מנזרים , שכן נוהלו ע"י נזירים . ( ביפו הוקמה אכסניה יוונית אורתודוכסית ( בדיוק מול החוף במקום שניבנה לימים הרציף . ( האכסניה הארמנית הוקמה דרומית מזרחית לחוף , במעלה הגבעה של יפו , בעוד האכסניה הקאתוליח הוקמה מצפון . במאה ה18- אף הוקמה אכסניה צנועה לעולי רגל יהודים . הקמת אכסניות אלו , שנועדו לשרת את עולי הרגל בישרה את ישובה של יפו מחדש ; תחילה כישוב כפרי ובמהלך המאה ה18- גם כישוב עירוני קטן . בתקופה זו הושג בהתערבותה של צרפת "הסכם" עם שודדי הים על אי פגיעה בכלי שייט הנמצאים בתחום ראיה מהחוף " ) מים טריטוריאלים " במושגי ימינו . ( בעקבות הסכם זה ניחן היה לקיים שייט חפשי כמעט , באזור זה של הים התיכון . העיר ונמלה נהרסו ע"י צבאו של נפוליאון ב . 1799- לאחר נסיגת הצבא הצרפתי שוקמה העיר ונמלה והתחדש הסחר הימי . בנובמבר 1831 נכבשה העיר ע"י המושל המצרי מוחמד עלי , שמרד בסולטאן . בזמן השלטון "המצרי" ( בך מכונה בטעות שלטונו של מוחמר עלי , ( זכתה יפו ועמה הנמל להתפתחות ושגשוג . בתקופה זו עובדה לראשונה התכנית להקים נמל פנימי , מוגן במקום שזוהה בטעות כנמל שלמה , בביצת יפו שממזרח לעיר . מטרתה של התכנית היתה להבטיד שאניותיו של הפחה המורד יוכלו להמצא מחוץ לטווח תותחי אניות האויב המגיעות אל שוניות הנמל , ברם התכנית לא יצאה לפועל . החל משנות ה40- של המאה הקודמת החלו לפקוד את הנמל גם אניות קיטור בודדות . בשנות החמישים היה כבר שרות קבוע של אניות קיטור צרפתיות ( אחת לשלושה שבועות . ( מאוחר יותר פקרו את נמל יפו גם אניות אוסטריות ורוסיות שהסיעו נוסעים ומטען באחד . תכיפות ביקורן של אניות הקיטור ברבע האחרון של המאה הקודמת הגיע לאניה לשבוע והיא גברה בשלהי המאה ה . 19- משנת 1865 חלו שינויים ושכלולים במבנה הנמל ובדרך הפעלתו : הוקם מגדלור , נוצר קשר טלגראפי , פוצצו סלעים והורחב המעבר המרכזי ( בועיז . ( קרי , המעבר בין הסלעים והכניסה לתוך בריכת המעגן . כן הורחב הרציף , שהוקם לראשונה כמאה שנה קודם לכן . פתיחת תעלת סואץ בשנת 1869 הביאה להגברת תנועת כלי השייט . נמל יפו , ששימש במשך אלפי שנים את האניות בתקופת הקיץ בלבד ( תנועת האניות , בעיקר להפלגות רחוקות היתה נפסקת בד"כ בין נובמבר לאפריל , ( הפך לפתע לנמל "מודרני" וסואן במשך כל ימות השנה . התמורות בנמל יפו לא פסחו גם על תנועת המטענים . בעוד שבימים עברו שימש הנמל בעיקר ליצוא חטה , כותנה ושמן זית , הרי בשלהי המאה ה , 19- פינו מוצרים אלה את מקומם לסבון העשוי משמן זית ( עד כי בשלב מסוים נאלצו ליבא שמן זית ליצור הסבון . ( מקום נכבד ביצוא תפסו גם השומשום , האבטיחים ויותר מכל תפוחי הזהב . מוצרי היבוא , בניגוד לתקופות קודמות , עלו בהיקפם ושווים על היצוא . היבוא כלל בעיקר כלי ברזל , אריגים , עץ ונפט מזוקק ( קרוסין . ( בימים עברו , בעת שההובלה הימית נעשתה בעזרת מפרשיות קטנות , הן נכנסו לבריכת הנמל לאחר שעברו אח השוניות ועגנו ליד הרציף . ברם בזמן החדש , נבצר מהאניות הגדולות להכנס לבריכת
|
|