|
|
עמוד:13
ד . 3 מערת המכפלה בתקופה הביזאנטית על מערת המכפלה אנו למדים מעדויות ארכיאולוגיות יותר מאשר היסטוריות , בפרט מתקופת הורדוס ועד לתקופה הביזאנטית , שכן בפרק זמן זה משתתקים המקורות למשך קרוב לארבע מאות שנה . נראה , כי במאות הראשונות לספירה היו עיני הכל מוסבות לאלוני ממרא , שהיה המרכז הנוצרי החשוב בסביבה ולא למערת המכפלה . ברם עם נצחון הנצרות , החל החיפוש אחר מקומות הקשורים למקרא ולברית החדשה כאחת . לא עבר זמן רב , עד שמקום קבורת האבות ריכז אליו את תשומת לב השליטים הביזאנטים . ראשית , דאגת השלי- * אשר למעבה המערה בתקופה זו , אין לנו כמובן כל ידיעה מפורשת . אך על סמך תאור מהתקופה הצלבנית , הסיק וינםאן , בי היא עברה שיפוץ מחודש בתקופה זו על ידי הורדוס , כמתחייב מחשיבות המקום . החוקר רואה דמיון הן בעבודת הסיתות והן בצורת המערה לקברי משפחת הורדום בסמוך למלון דוד המלך ( ר ' המערה בתק ' הצלבנית . ( כי המקום הוקם על ירי אותו מלך . (*) מאידך אין הוא חוסך מלשבח את יפי המקום : "גם מצבות קברותיהם נראות בעיר הזאת עד היום הזה והן עשויות שיש יפה , לכבוד ולתפארת" ( מלחמות , ד' , ט ' , זי . ( אפשר אולי לתרץ זאת בכך , כי במקום מקודש מעין זה הדגש , מטבע הדברים , הוא לא על הבונה וכו י , אלא על מסורת הדורות והאותנטיות של מערת המכפלה . אין להוציא עם זאת מכלל אפשרות , שאי הזכרת המקום נעשתה מתוך מגמתיות , על רקע המאבק עם האדומים בגין החזקה על המקום , כפי שבא הדבר לידי ביטוי בספר היובלים : על פי ספר היובלים מערת המכפלה שמשה לאברהם לא רק מקום קבורה , אלא גם מבצר ומקום מגורים עבורו ועבור צאצאיו . כאשר ספר היובלים מדבר על "מצודת אברהם" או ביתו , הרי אין זה עוד בממרא , אלא במערת המכפלה ( או בסמוך ) , והוא מוסיף כי גם יעקב גר שם . . הסיפור אינו אלא השלכה ( פרויקציה ) של התקופה החשמונאית אל תקופת האבות . הוא נועד לתאר את מסעם של האדומים כנגד יעקב ובניו , הגרים " במצודת אברהם . " מטרת סיפור דמיוני זה היא להדגיש את השייכות הבלתי מעורערת של מערת המכפלה לצאצאי אברהם ולבטל את תביעת האדומים - צאצאיו של עשו לחזקה על המקום . הספר מכנה את הבנין "בירה" כלומר מעין מבצר בסגנון פרסי , שעל יסודות בנין מעין זה הקים הורדוס את מצודת האנטוניה ( מצפון להר הבית . ( אין זה מן הנמנע , כי תהליך רומה התרחש לגבי " הבירה" בחברון , אלא שלאור המלחמה שהיחה נטושה כאן בין היהודים והאדומים , יתכן ומפעלו של הוררוס היה בו כדי לעודד את יומרות האדומים לתבוע חזקה על המקום ואפשר שמשום כך אין לו הד בכתובים . (*) * עובדה זו גרמה לחוקרים אחדים לנסות ולהקדים את תארוך המתחם . כך , ב " צ לוריא ניסה להראות כי אין ליחס את המבנה להורדוס אלא לאדומים שישבו בחברון במאות ב-ג לפנה " ם : "לו צריך היה לפאר אח המקום המקודש לגבי עמו וקרוביו , ודאי שהורדום היה עושה זאת . ואם לא נזכר בניין זה ברשימה הגדולה של בניני הורדוס , לא בם ' ' מלחמות ' ולא בס ' 'קדמוניות ' , משמע שלא הוא בנה את הבנין " ... . " הבנין הנהדר שעל מערת המכפלה הוא יצירת העם האדומי שישב בדרומו של חברון בדורות שלפני כיבוש ארצו ע " י יוחנן הורקנום . " כן מציין מר לוריא בצדק , כי בניה מעולה תוך שימוש במיתות שולים היתה קימת כבר בתקופה שקדמה להורדוס , כך ב " ארמון בני טוביה " בעבה " י . ( ר ' ספר חברון , עמ י . ( 274 כבר וינםאן בספרו ח ' ארם אל חאליל שהתפרסם בשנת 192 : 3 מתיחם לקברי הנבטים בפטרה ( עמ י , ( 1 36-138 אך מסקנותיו היו בכוון הפוך ; דהינו , שההבדלים גדולים יותר מהקוים המשותפים . מאידך קיים דמיון בשאיפה לרכישת נחלת הקבר לצמיתות והדגשת פרטיות המקום . חומת מערת המכפלה ( שחזור . ( הסיתות המעולה , והעיבוד דמוי האומנות ואבני הענק דומים לחומות הר הבית , אלא שכאן העיבוד שלם יותר . מפלס היסודות זהה למערה בעוד האומנות-למסגד מעל .
|
|