|
|
עמוד:10
ג . שמות מערת המכפלה ומקורם מקור השם "מערת המכפלה" אינו ידוע , אך דמיונו למלה "כפל" הווה את הבסיס לפירושים ודברי דרש רבים . לפי אחת הגירסאות מקור השם בקברים הכפולים או בזוגות הכפולים הקבורים בה . ( 1 ) לפי מסורת אחרת מי שקבור בה שכרו כפול ומכופל . ( 2 ) כן מצינו : " משעה שקנה אברהם את המערה והשדה שלה , הוכפל ערכם ונכפל שווים בעיני כל" ( בראשית רבה נח , ז , ( או "על שחפר בה האדם הראשון מקומתו כפלים" . ( 3 ) אך לפי דעה אחרת אין זה שם תואר כלל אלא שם מקום , לפי שכתוב "שדה עפרון אשר במכפלה" וכוי . ( 4 ) * "אברהם היה לא רק אבי האומה העברית , אלא סמל למורשת אשר מלאה תפקיד מכריע בתולדות האנושות . יש על כן חשיבות מרובה לחקירה האותנטיות של המקום : אלא שלגבי המוסלמים חקירה מעין זו כרוכה בהפרעת שלום האבות , 'פשע שהאבות לא יאחרו מלהעניש את מבצען ' , בעוד היהודים יתיחסו לכל נםיון להטיל ספק במהימנות המקום כאל התגרות " ( וינסאן . ( . 1 עירובין נג , א . "שני בתים זה לפנים מזה . " הראב " ע בפרושו לגמרא אומר : "מערת המכפלה , מערת בתוך מערה . " . 2 בראשיח-רבה נח , ז ; מדרש הגדול , בראשית , 'ay שפד . . 3 בראשית-זוטא , עמ ' קס-קסא . \ י . הורוביץ , א"י ושכנותיה , עמ ' . 248 ב . זיהוי המקום מערת המכפלה נמנית עם סוג האתרים שאין בכח "האמת המדעית הצרופה" לשנות את הערצת הדורות ורחשי הלב למקום . רומה על כן , כי אין חוקר שלא יגש בפיק ברכים לנושא , שעה שעליו לבדוק את האותנטיות של מערת המכפלה , שכן כל "חידושים" בנידון , עשוים לבא לידי עימות גלוי עם מסורת בת אלפי שנים ( וזכורה הסערה שנתעוררה בעקבות הכרזתו של אחד מבחירי הארכיאולוגים לאחר מלחמת ששת הימים , שעה שטען שאין בידנו למעשה בל הוכחה שהאבות קבורים במערת המכפלה . ( בין מרבית החוקרים קיימת הסכמה אקסיומאטית כמעט בדבר האותנטיות של מערת המכפלה המשמשת נקודת מוצא בריון על חברון , הן בשל מסורת הדורות והן בשל כורח הנסיבות , שכן אין כל אפשרות טכנית לחקור את מעבה המערה ולתהות על אופי המקום . (*) לדעת מזר "קביעת מקומה של מערת המכפלה במקום שמראים אותה היום .. מבוססת בלא ספק על מסורת קדומה , בלתי פוסקת מאז ימי המקרא . " לדעת לונץ "באמיתות הקברים האלה אין כל ספק . כי לפי עדות תורתנו .. קוברו האבות במערת המכפלה אשר בקצה העיר חברון .. בימי בית שני ( לכל המאוחר ( .. בנו מלכי ישראל בנין מפואר על מערת הקברים הזאת . " מקובלת כיום הסברה , כי חברון הקדומה שכנה בג' בל רומידה , הנמצאת בימינו ממערב לעיר , ומחוץ לתחומה , והנקראת על ידי הערבים גם כיום "חאברון . " בהיות מערת המכפלה מרוחקת ממקום זה קמעה , אפשר שהמונח " שרה" ( בראי כג , , ( 19 כלומר אזור מחוץ לעיר , לגבי מערת המכפלה , תואם את הנסיבות . רות המואביה . בכניסה לעיר , מימין , מצויות "מצבות קברי הערים" " - אל שהידה" בערבית , המיוחסות לעדים מבני חת , אשר נוכחו בשעת המו"מ בין עפרון החיתי ואברהם בשעת קנית מערת המכפלה . בסמוך למערת המכפלה נערץ עד ימינו קברו של אבנר בן נר , שמצא את מותו בשערי חברון . קברים אלו היו נערצים על היהודים , ובפרט על בני הקהילה המקומית כחברון . בזכות קברי האבות , שאפו היהודים בבל הדורות להקבר בחברון ולא בכדי נאמר : "ואין לך טרשים בארץ ישראל יותר מחברון דהוו בה שכבי" ( שהיו קוברים בה מתיהם - סוטה לד , ב . ( מתוך עדויות מימי הכינים אנו למדים כי בחברון היה "בית החיים של ירושלים" ( ז"א בית העלמין המרכזי , ( שהיה עד לתקופה הצלבנית בחצר מערת המכפלה , שכן היהודים חפצו להקבר בסמוך "לישני חברון . " קברו של עחניאל בן קנז
|
|