|
|
עמוד:16
( המערבי . ( כמו-כן קשה להאמין שקיבלו את הטנק הזה מאירופה בשים לב למשקלו ( כ62- טון ) ורוחבו ( קרוב לארבעה מטרים ... ( יש לנו הרושם שהטנק הגרמני הגדול ביותר שיכול להיות במזרח התיכון ( מתוך השלל או ממקור אחר ) הוא ה"מארק . " 4 ש"מ 1 / הפיצה לקמ"נים חוזר שפירט את נתוניו הטכניים של ה"טייגר , " תיאר את צלליתו החיצונית , הורה לברר בהקדם את דבר הימצאו בידי הערכים ולהמציא פרטים על מזקו"מי טנקים שיתגלו , שבהם ראו את המפתח לזיהוי הנכון . סוקולובסקי טען שהתיאור של מודיעיו את ארבעת הטנקים שראו ליד בית הקברות הצבאי בעזה "חופף לחלוטין את המרשם והתיאור המצורף אליו . " יתר-על-כן , המודיע טוען כי עמד ליד הטנק עם קצין מצרי ... וזה אמר לו כי זהו טנק גרמני ושמו -נמר . "' לוחמה פסיכולוגית - דרכי התעמולה לעידוד העריקה בני מיעוטים שערקו מן הצבא הסורי בתקופת ההפוגה השנייה ומודיעים אחדים סיפרו על ההתמרמרות השוררת בקרב נוצרים , דרוזים , עלאווים , כורדים וצירקסים על גיוס החובה שהוטל עליהם ועל ניסיונותיהם להתחמק ממנו או לערוק . בעקבות ידיעות אלו עלו רעיונות לעודד כצורה פעילה את העריקה . הסורים ניהלו אמנם תעמולה נגדית שעיקרה תאורי זוועה על יחסו של צה"ל לעריקים ולשבויים הנופלים לידיו , אך עריקתו של סמל כורדי והיחס האדיב בו התקבל - נועדו לחבריו . השבויים שנפלו בידי צה"ל לאחר בריחתו , סיפרו על השפעתה וטולידאנו הגיע למסקנה שכדאי לנהל תעמולה ברדיו לעידוד העריקה ואולי אף להתקוממות באזורי סוריה המאוכלסים בני מיעוטים . בני המיעוטים , ציין טולידאנו , נחשבים למשכילים יותר וממלאים תפקידי מפתח ביחידותיהם . לפיכך עלולה העריקה לערער יחידות שלמות , ובייחוד את צוותי המשוריינים שרבים מהם היו דרוזים . הוא הציע איפוא לקרוא לעריקה על-ידי רמקולים בקו החזית ולהפיץ מן האוויר כרוזי "מעבר בטוח" למי שיתמסרו . חלפו חודשים אחדים עד שהוחלט לבחון את ההצעה , ורק כשלהי 1948 הטיל מטה השירות על ש"מ 1 / את האחריות ללוחמה פסיכולוגית טקטית נגד הצבאות הערבים . לצורך זה סופח למחלקה אוריאל ( לוליק ) כ"ץ , קמ"ן "כרמלי , " שהתנסה כעבודה מסוג זה בצבא הבריטי במלחמת-העולם השנייה . עוד בתקופת ההפוגה הוא הציע לקמץ החזית להקים יחידה שתעסוק בלוחמה פסיכולוגית אם וכאשר יתחדשו הקרבות . גרשון גלעד העביר את ההצעה למטכ"ל והוסיף : " לדעתי , רצוי לטפח את העניין , כי בלי ספק עלולה לצמוח ממנו תועלת . כ"ץ הכין תוכנית לניהול לוחמה פסיכולוגית לאורך החזית הסורית במטרה "לערער את המוראל של האויב , לגרום לרוח תבוסנית כשורותיו וכעורפו ולגרום לעריקה מקסימלית בין חייליו . שלבי המבצע כללו הפצת עלון "מגע" שיקרא לעריקה ; כעבור שלושה ימים יופץ עלון "פספורט" וכעבור יומיים נוספים עלון שלישי ובו תדר שידורי התעמולה ושעות השידור . מייד עם הפצת עלון זה יחלו שידורי תעמולה בקול ישראל שיימשכו כל זמן המבצע , ובהם ישודרו חדשות ומוסיקה ובין קטע המוסיקה תשלב הקריינית קריאות לחיילים לערוק ופריסות שלום מעריקים " ותיקים : " הפניות הנ"ל צריכות לבוא בהדרגה ובטעם , בלי לפגוע ברגשותיו הלאומיים והאישיים של החייל על-ידי השימוש בשם "עריק" אלא על-ידי הפרזת לאומיותו ותכונותיו של העורק המראה על-ידי העריקה גבורה מיוחדת והכרה בערכה האמיתי של המלחמה . כ"ץ הציע שהוא עצמו יחבר את נוסח השידורים ויפקח על תרגומם לערבית . הוא הוזמן להציג את תוכניתו במטכ"ל וחש ביחס קריר . בארי הסתייג מהפקדתו על פיתוח הלוחמה הפסיכולוגית בהיקף ארצי , והציע לידין לנסותו קודם במסגרת מטה החזית ולאחר זמן לשקול את העניין שוב . הרצוג , שהחליף כעבור ימים אחדים את בארי , התייחס לעניין בצורה שונה וסבר כי מה שטוב לאויב הסורי יכול להיות טוב גם בגזרות אחרות . ב13- בדצמבר 1948 נקרא איפוא כ"ץ לש"מ 1 / ונצטווה להתחיל לפעול . החוליה ללוחמה פסיכולוגית הפיקה תקליטים שביימו קולות ירי : "הם חוסכים לנו תחמושת וגורמים לבזבוז של תחמושת האויב , וברור שזוהי גם הטרדה טובה המכריחה את האויב לעירנות וגורמת לעצבנותו . " עיקר פעילותה היתה בהכנת והפצת כרוזים שעודדו את חיילי האויב לערוק . שיטות הפצתם של כרוזי הל"פ היו מגוונות . על אחת מהן אפשר ללמוד מסיפורו של מודיע שנשלח על-ידי פלטיאל קוריס ( סלע ) לעבר-הירדן . האיש , חיל התותחנים נ"מנצע חוונ" שנו"ס בנאר שנע
|
|