המודיעין הישראלי - תחילת הדרך

עמוד:5

לבין מחלקת המדידות הממשלתית . ביוני 1948 מנה השירות יותר מ- 60 איש , ששירתו כולם במטכ"ל . בדצמבר 1948 עכר שירות המודיעין זעזוע עם הדחתו של ראש השירות איסר בארי מתפקידו . למחליפו מונה חיים הרצוג . כניסתו של האחרון לתפקיד ציינה את סיומו של שלב המעבר שהחל בתחילת יוני . 1948 שלב שבמהלכו נבנו במהירות , ולעתים בחיפזון , רוב מרכיביה של מערכת המודיעין הצבאי . מערכת , שלא התקיימה בעבר בש"י ואשר לאנשים שצמחו והתפתחו בה לא הייתה ההכשרה הדרושה להפעלתה אלא במידה שרכשו אותה תוך כדי המלחמה . הרצוג שהתייצב כראש השירות ביקש להשלים את התהליך מייד , ולשלב את המודיעין בתהליך של ארגון-מחדש במסגרת אגף המטה כמטכ"ל , במתכונת המוכרת לו מן הצבא הבריטי . הצעתו אמנם נתקבלה , אולם הרפורמה עצמה נדחתה עד לאחר סיום הקרבות והתבצעה הלכה למעשה רק במארס . 1949 בתחילת מארס 1949 התארגן אגף המטה הכללי במתכונת וו חט בתפיסת המטה הבריטי ובו מחלקות למבצעים , תכנון , תפקידי מטה , מודיעין והדרכה . מעמדו של המודיעין כמחלקה באג"מ היה מקובל על הרצוג . זה היה המכנה בו הוכשר וצמח כצבא הבריטי והוא לא ראה סיכה לשנותו . במאי 1949 הוקם חיל המודיעין כזרוע של אג"מ / ממ"נ ( כמו פה"ד כזרוע של אג"מ / מה"ד ) לשליטה כיחידות המודיעין הצבאי השונות ובמסגרת לבניין הכוח ונקבע לו סמל החבצלת . בתחילת יוני אישר הרמטכ"ל את ביטולו של שירות המודיעין ואת העברת תפקידיו לממ"נ ולחמ"נ ובסוף יוני הוגדרו יעוד המודיעין , תפקידיו , ארגונו , אחריותו וסמכויותיו . אלה נוסחו לקראת פרסומם בהוראות הפיקוד העליון לאמור : " מחלקת המודיעין באגף המטה הכללי תהיה אחראית להכנת כל האמצעים להפעלת המקורות ... לטפל בפעולות הכרוכות באיסוף , מיון , הערכה , פירוש ותפוצה נבונה של כל חומר מודיעין על האויב הנוכחי והפוטנציאלי . כולל פיקוח על מודיעין האויב , במגמה לשרת את ראשי המדינה והרמטכ"ל באינפורמציה שתהווה יסוד לתכנון הגנת הארץ או במקרים של הפרת הסכמי שלום למלחמה טוטלית בכל אויב . " בסוף המלחמה נקבע תקן חמ"נ על 950 איש . רק ב- 20 לדצמבר 1953 בתחילת כהונתו של רא"ל משה דיין כרמטכ"ל הפך המודיעין לאגף כמטכ"ל . הרמטכ"ל נימק זאת ב- 3 סיבות : הראשונה - חשיבות המודיעין לצה"ל ; השנייה - עיסוקו בנושאים מדיניים במידה שהצבא עוסק בנושאים אלו , והשלישית - לקיים בו את תפיסת הרמטכ"ל . המודיעין המדיני כד בכד עם הקמת שירות המודיעין הצבאי זורז פירוקו של הש"י ו"רכוש" הש"י כגון כלי רכבחולק כין יורשיו . אחדים מאנשי מחלקת "מ" הצטרפו ל"דעת , " אגף המבצעים של המחלקה המדינית וגלגולו הראשון של "המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים , " יצאו לשליחויות בחו"ל , או שהשתלבו בסניפיה בערים הגדולות בארץ . אנשי המחלקות הכללית והפנימית מצאו את דרכם אל "פלס . " או "מחץ - " שירות המודיעין נגד חתרנות פנימית בראשות איסר הראל , שהפך בתחילת 1949 לשירות הביטחון הכללי , או אל משטרת ישראל . פעילי המחלקה הערבית השתלבו במחלקות של משרדי הממשלה שטיפלו כענייני ערבים , ובראש ובראשונה במשרד המיעוטים ובמחלקת המזרח התיכון של משרד החוץ , ואילו חלק מאנשי מרכז הש"י הערכי השתלבו במדור הערבי של "המחלקה המדינית . " "המחלקה המדינית" יכלה לפיכך להמשיך להפעיל מודיעים ערבים ותיקים מעבר לקווי ההפוגה , ו"אגף החקר" ערך את ידיעותיהם והפיצן בבולטין היומי שלו . סניף "המחלקה המדינית" כירושלים " ) ירוחם ( " גם המשיך להפעיל את מרכז ההאזנה של הש"י בעיר , שבו האזינו לערוצים בהם השתמשו אנשיו של המופתי ומשקיפי האו"ם " ) תוכי ( " בכפילות עם אנשי ש"מ . 2 / על פי הדוגמא הבריטית , שאומצה ע"י המחלקה המדינית של הסוכנות עוד לפני הקמת המדינה , נועד למשרד החוץ תפקיד מוביל בקהילת המודיעין הישראלית , כאשר המידע והשגתו נחשבים נדבכים מרכזיים בניהול מדיניות החוץ . עפ"י תפיסה זו הגוף המרכזי של קהילת המודיעין , אשר נועד לאסוף מידע מודיעיני מדיני , צבאי וכלכלי בארצות חוץ , הייתה המחלקה המדינית של משרד החוץ שבראשה עמד אז בוריס גוריאל ( גורביץ . ( ואכן , עם הקמתה כקיץ 1948 קיבלה המחלקה המדינית אחריות לאיסוף , עיבוד , מחקר והערכה של מידע מדיני מכל המקורות בארץ ומחוצה לה . זאת , הן לשם ניהול המדיניות כלפי מדינות ערב והן לצורך כל פעולות המודיעין של מדינת ישראל ברוו"ל , לרכות מבצעים לסיכול הרכש הערכי . המחלקה המדינית ירשה לפיכך את תפקידי המודיעין של המחלקה המדינית של הסוכנות באירופה ובארה"ב , את שלוחת הש"י באירופה ואת תפקידיו של הש"י בארץ במעקב אחר גורמים זרים : נציגויות דיפלומטיות , משקיפי או"ם , אנשי כנסיה ונציגי חברות כלכליות . כך גם המשיכה המחלקה את פעילותו החשאית של האגף הערבי של הסוכנות כארצות ערב ובקרב ערביי א"י . מבנה המחלקה התגבש בדמות סניפים מבצעיים בארץ ובחו"ל ואגף מטה במשרד החוץ בת"א . " אגף החקר" כלל מדור ערבי , מדור מדיני , מדור כלכלי ומדור שעסק ברכש הערכי " ) חקר כי . ( " סניפי "דעת" ( אגף המבצעים ) בחו"ל שולבו בנציגויות הדיפלומטיות הישראליות . הן דיווחו את ידיעותיהם למחלקה המדינית כת"א , ואת החומר הנוגע לארץ מושבם ולאינטרס שלה כמזרח התיכון גם לציר כמקום , אפילו כאשר נמצא בארץ . שלושת סניפי "דעת" בארץ , בירושלים כת"א ובחיפה אשר עקבו אחר גורמים זרים הועברו ביולי 1950 לשב"כ . במשך כל תקופת מלחמת העצמאות ריכזה המחלקה המדינית , עבור קהילת המודיעין כולה , את איסוף ועיבוד המידע המדיני על ארצות ערב ועל הפלסטינאים . בקיץ 1948 עדיין נשענו הידיעות על המהלכים המדיניים של הערבים בעיקר על פרסומים גלויים , על שמועות שהביאו מודיעים או על תשדורות כרשת הוועד הערכי העליון . סניפי המחלקה המדינית בארץ הפעילו מודיעים פלסטינאים ושיגרו אותם לארצות ערב כשהם מסתייעים בתנועת ההלוך ושוב של הפליטים הערביים מן הגליל ללבנון וחזרה . מודיעים אלו ידעו לספר רכילות שרווחה כקרב הפליטים ושמועות שנפוצו על הנעשה בחוגו של המופתי אך לא הייתה להם גישה אל הממשלות או אל הצבאות הערביים . אגף החקר ריכז את החומר המדיני שנתקבל מסניפי "דעת , " מן המדור הערבי שלו < משה שרת שאול ( נואייונ ) אניגוי

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר