|
|
עמוד:4
? הקושי לחזות מראש שגיאות של מנהיגים - סוגיה זו מקשרת אותנו לסוגיה הבאה - הקשה מכולם - והיא איי יכולתו של מודיעין לחזות מראש , את שיעור ההעזה והשגיאה של מנהיגים . נאצר שגה במהלכי ההסלמה שגם עודד וגם נגרר לתוכם , במאי . 1967 המלך חוסיין שגה כשהצטרף באותם ימים למהלכים אלה ולמלחמה . גולדה מאיר ומשה דיין שגו ב1973- כאשר זלזלו במידע ששמעו מהמלך תוסיין בדבר המלחמה העומדת לפרוץ . מנחם בגין שגה כשהניח למלחמה בלבנון ב1982- להתגלגל עד בירות , והשלים , במודע או שלא במודע , עם הערכות מגלומניות שחיבור בין צה " ל לבין הנוצרים בלבנון יכונן משטר חדש ויציב בלבנון שיהיה בברית הדוקה עם ישראל , ושהתפתחות זו אף תביא לתמורה מקפת ביחסי הכוחות במזרח התיכון כולו . סאדם חוסיין שגה פעמיים . בראשונה כשהעריך ב980- ו שבנקל יכבוש את דרום איראן ויכריע את צבא איראן . ושנית שגה , ב1990- כאשר העריך שיוכל לכבוש את כוויית בלי שהדבר יוביל להתערבות של ארה " ב ומדינות רבות אחרות , כולל מדינות ערביות . לעומת מנהיגים אלה , ששגו בהערכת המציאות ונכשלו , היו אחרים שהעזו והצליחו . הבולט ביניהם הוא הנשיא סאדאת , שפעמיים העז והצליח : פעם ראשונה , כשהעז לצאת למלחמה ב , 1973- וזכה בהפתעה , ופעם שניה ב1977- כשהעז ליזום מהלך שלום , ושוב זכה בהפתעה . לשגיאות של מנהיגים יש אם כן חלק ניכר בהסלמה של סכסוך וביציאה למלחמה . לפיכך השאלה הקשה מאוד לאיש המודיעין כפולה במשמעותה : ראשית , מהו שיעור השגיאה שמנהיג מסוגל לשגות ? ושנית , הקיימות דרכים להניא אותו , או להרתיע אותו , ממהלך שגוי ? בעידן של תהליך שלום ניתן לצמצם את סכנת השגיאה על ידי דו שיח מתמשך בין מנהיגים , בין שני הצדדים , דו שיח שבאמצעותו יעמדו בעת ובעונה אחת , על הדאגות ועל התקוות שיש להם אלה לעומת אלה , ועל האינטרסים המשותפים להם יחד , ובראש ובראשונה האינטרס למנוע הסלמה הדדית שמחירה יהיה קשה לשני הצדדים . מודיעין עשוי לסייע לדו שיח , על ידי כך שיחזור ויציג בפני הקברניטים את מכלול המצוקות והתקוות של הצד השני . לעומת זאת , כאשר אין דו שיח ישיר בין מנהיגים , קיימת סבירות להחלטות שגויות משני הצדדים : שכן בהעדר מידע אמין , אלה על אלה , תגבר החשדנות ההדדית , ותגבר הנטיה ליחס לצד השני רק כוונות זדוניות . מצב זה , מאפיין כיום במיוחד את היחסים בין ישראל לאיראן , יחסים שבהם לקראת שנת 2000 צפונה הסכנה הפוטנציאלית הגדולה ביותר לשני הצדדים . סכנה זו גלומה בכך ששני יריבים , שברשותם נשק השמדה המונית , וכלי שיגור לטווח רחוק - ושביניהם אין צנורות הדברות ישירים - עלולים לשגות בפירוש צעד כלשהו של הצד השני , וליזום מהלך תגובה שיביא לתגובת נגד מסלימה , שעמה חורבן נורא . כמשל הפוך , נביא את ארה " ב וברית המועצות , שהיו במשך עשרות שנים בעלות מאגרי נשק גרעיני שדיים להחריב זו את זו , והיו מצויות בעימות קשה ברחבי העולם ; אך בכל תקופה זו קיימו בדרג הגבוה ביותר צנורות הדברות ישירים שמגמתם האחת למנוע בכל מחיר שגיאה שתוביל לעימות גרעיני , ולחורבן הדדי . בין ישראל לאיראן לא קיימים צנורות ישירים כאלה . הקושי לחזות מראש את כל פיגועי הטרור - נושא זה קשה והינו עומד על סדר היום הקבוע של המודיעין ; מכיוון שעניינו בסיכול פיגועי טרור ובקבוצות זעירות של מחבלים המיועדים למשימות פיגוע , כאשר מגוון היעדים האפשריים כמעט אינסופי : צבאיים ואזרחיים / ציבוריים ופרטיים . הרבה יותר קל לאתר חטיבת שריון נעה ממקום למקום מאשר לאתר חוליית מחבלים , לבושים אזרחית , ולמעשה נטמעים כליל באוכלוסיה האזרחית שממנה הם באים . אפשר להצליח באיתור וסיכול חלק ניכר של היוזמות לפיגועי טרור ; אך ספק אם ניתן להגיע להצלחה של 00 ° / 0 ו באיתורם מראש של כל מתכנני הפיגועים . מבחינה זו אין אנו שונים מבריטניה , שלא הצליחה לשים יד על אנשי המחתרת האירית שפוצצו מטענים בלב לונדון וערים אחרות בבריטניה ; צרפת , שלא הצליחה למנוע פיגועי טרור איסלאמי בלב פריז ; וארה " ב שלא הצליחה למנוע את הפיגוע במגדל המשרדים באוקלהומה סיטי , והפיגוע לאחרונה בערב הסעודית . מודיעין יכול להתריע על כוונות לפיגועים , יכול להביא לסיכולם של רבים מהם , אך במוקדם או במאוחר יעמוד בפני התסכול הכפול של פעולת טרור שלא נמנעה , ושל השאלה המתמדת : האם קיימות דרכים אחרות , מדיניות , לשים קץ לטרור ? ומה האפקטיביות שלהן , אם בכלל ? לסיכום : קשה לו לאיש המודיעין להיות בעת ובעונה אחת גם איש בשורה טובה ומצביע על גורמים מקדמי שלום - וגם איש אתראה קשה - מסמן גורמים ותהליכים עתירי סכנות , גם בצד היריב , וגם בצדנו , קשה להיות בעת ובעונה אחת דובר לאלה ודובר לאלה , לעומת קברניטים , שבמוקדם או במאוחר עלולים לשגות , אם בתעוזת יתר ואם בשאננות יתר . ? סא " ל ( מיל ( ' אלוף הראבן שרת בחיל מודיעין , במוסד , ובמשרד החוץ ; היה מנהל "מכון שילוח " ( כיום "מרכז דיין (" באוניברסיטת תל-אביב , עמית ב " מכון ון ליר " בירושלים וכיום מנהל עמית של "עמותת סיכוי , " לקידום שוויון הזדמנויות . ( ידיעות אחרונות , ( 13 . 9 . 93 ( דבר , ( 13 . 9 . 93
|
|