|
|
עמוד:3
לק ראת שנות ה- 2000 הסוגי ות הק שות של הערכת מודיעין מאת : אלוף הראבן גורמים מקדמי שלוב ! ומקדמי סכסוך קיימים הן בין שכניה של ישראל באזור , קרובים ורחוקים והן בתוך ישראל עצמה . הצגת יחסי הגומלין המתפתחים בין הגורמים השונים עשויה להוביל לעימות בין הערכות איש המודיעין לבין הערכות הקברניטים . בעידן של עשיית שלום מודיעין חייב לעסוק בד בבד בגורמים מקדמי שלום ובגורמים מקדמי עימות - בשני הצדדים . עידן של עשיית שלום מעמיד בפני המודיעין דילמות קשות יותר מאשר עידן של סכסוך מתמשך . פרדוקסלית , מצב של סכסוך מתמשך מארגן לנו את עולמנו בדרך פשוטה של קיטוב : אנחנו לעומת אויבינו . ואז , כל צעד שאויב עושה אנו תופסים ומפרשים כצעד הנובע ממניעים של איבה . כך , כאשר הנשיא סאדאת הודיע בנובמבר 1977 על נכונותו לבוא לירושלים ולעשות שלום , היו במודיעין אישים שפרשו זאת כמעשה הונאה ; שכן כידוע מצרים מצוייה עמנו משכבר בסכסוך ולכן במצב של סכסוך כל מהלך של היריב הריהו מהלך שכוונותיו לפגוע בישראל . במקרה זה , הדרג המדיני בישראל חשב אחרת . עידן של עשיית שלום קשה לאיש המודיעין - שכן עניינו בתקופה שנה פועלים באזור בד בבד נורמים מקדמי שלום וגורמים מקדמי סכסוך ; והם קיימים בשני הצדדים , הן בין שכניה של ישראל נאזור , קרונים ורחוקים ; והן נתון ישראל עצמה , ונמרכינים השונים של מדיניותה , נמציאות מורכנת זו , תפקידו של איש המודיעין הוא לומר לקנרניטים : אלה ואלה הם הגורמים מקדמי השלום אצל שכנינו , אלה הדרכים שנהן נוכל לקדם אותם במגמתם זו , ואלה הדרכים שנהן נגרום לסיכול מגמתם ; ואלה ואלה הם הגורמים מקדמי העימות , נין שכנינו , ונתוכנו , ואלה ואלה הדרכים ש נאמצעותן נוכל לסכל את מגמתם , או לאפשר להם את מימושה . משימה מורכבת זו קשה לו לאיש המודיעין ; שכן אין הוא יכול לעסוק בגורמים מקדמי שלום ובגורמים מקדמי סכסוך , בצד השני , בלי שיעסוק בו בזמן ביחסי הגומלין שבין גורמים אלה לבין הגורמים הישראליים , מקדמי השלום ומקדמי העימות . הכורח להציג סוגיה זו , כסוגיה מורכבת של יחסי גומלין מתפתחים בין שני הצדדים , עשוי להוביל לעימות בין הערכות איש המודיעין לבין הערכות הקברניטים , שיסודן לעתים אידיאולוגי או אף סטריאוטיפי . כך למשל , בדיון ראשון , בשנת , 1977 אצל שר הביטחון עזר וייצמן , לקראת המשא ומתן לשלום עם מצרים , התבטא הרמטכ " ל דאז , רפאל איתן , כלהלן , באורח פסקני : " אבי לימד אותי : לעולם אל תתן אמון בערבים . " הנחות מסוג זה , המכלילות לגבי כל ערבי באשר הוא , בלי הבחנה בין מנהיג למנהיג , בין מדינה למדינה , בין אינטרסים נוגדים לבין אינטרסים משותפים - הנחות כאלה עלולות לעמוד בעימות עם תמונת מציאות מורכבת ומשתנה , שמציג איש המודיעין ; תמונת מציאות שבה למהלכיה האפשריים של ישראל יש השפעה משמעותית ומצטברת על מהלכיהם של הצדדים שכנגד , לחיוב ולשלילה . 0 / אירועים שנסנירות נמוכה עלולים להתחולל - סוגיה קשה למודיעין היא הערכתו את סיכו" התהוותם של אירועים הנתפסים על ידינו נבעל' סבירות נמוכה . המושג סבירות נמוכה כשלעצמו מטעה . שהרי אין משמעותו שאירוע מסויים לעולם לא יקרה , אלא שקרוב לוודאי לא יקרה , או ששיעור ההסתברות שיקרה הוא כגון : , 10 % או , 5 - ° ' 0 או ° 0 ו . וכך כל מי שחזה מאז 1949 סבירות נמוכה למלחמה בשנה הבאה , צדק 43 פעם , ושגה רק 5 פעמים , כאשר מתוכן פעמיים ( 1982 , 1956 ) היו אלה מלחמות יזומות על ידי ישראל . בראשית 1967 היתה הערכת אמ " ן השנתית , שבשנה הקרובה סבירות נמוכה למלחמה . ואכן , הערכה זו תאמה להפליא ( בלי שאמ " ן ידע זאת ) את תשובתו של נאצר , כמה חודשים לפני כן לשר המלחמה שלו , עאמר , ששאל אותו אם יצאו למלחמה ב , 1967- ונאצר השיב : עוד לא כי עוד איננו מוכנים . שלא כצפוי , התחוללה באפרילמאי 1967 שורת אירועים שהובילה במהירות להסלמה ולהקמת חזית ערבית אחידה שאילצה את ישראל לצאת למלחמה . הסבירות הנמוכה התממשה . כאן צפון הקושי העצום , וכמעט בלתי אפשרי , למודיעין : לחזות תהליכי הסלמה פתאומיים - הוי זה כמו לחזות מראש שבמועד מוגדר , במקום מוגדר , תתחולל סופה . כל מה שחזאי יוכל לומר לנו שנה מראש , או אף חודש מראש , הוא שאזור כזה וכזה מועד לסופה , אך אותה עצמה ואת מהלכה יוכל לחזות רק עם ראשיתה . עם זאת , יכול המודיעין להצביע מראש על תנאים מקדמי הסלמה - כלומר , תנאים העלולים ליצור אקלים נוח להסלמה : למשל , קפאון ממושך בתהליך השלום ; וכן יכול להצביע על אירועים מקדמי הסלמה - וביניהם הבולט ביותר הוא פגיעה קשה במקומות הקדושים לאיסלאם בהר הבית . טיבם של אירועים כאלה , שהם עלולים להפר באורח חריף את מערכת האיזונים ההדדיים הקיימים בין הצדדים , ולהאיץ אצל הצד השני את הגורמים מקדמי העימות . וכך , פיגוע קשה המתחולל באקלים של קפאון בתהליך השלום , עלול להסיר , בצד השני , מעצורים בפני פעולת תגובה קשה - כגון שיגור מטח טילים על ישראל ; וזאת למרות הידיעה שהדבר עלול לגרום לתגובת נגד קשה עוד יותר מצד ישראל . מה למשל תהיה תגובתם של מנהיגי איראן לפיגוע קשה במסגדים בהר הבית ? האם יהיו מאופקים ? או שהצו הדתי הקיצוני יכריע לתגובת נגד קשה , יהיה מחירה לעצמם אשר יהיה ? ( מתוך מגאזין "טייס ( 11 . 5 . 92 , "
|
|