|
|
עמוד:13
שיר השירים בפרשנות היהודית הקדומה בספרות המדרש נתפרשה מגילת שיר השירים רובה ככולה בדרך האלגוריה . עם זאת מצויים במקורות מספר רמזים על שימוש , שנעשה במגילה שלא על דרך זו . כך , למשל , במשנה העתיקה שבתענית ( ד , ח ) נמצא כי פרק ג , יא מתפרש בהקשר של שיר דודים : "אמר רבי שמעון בן גמליאל : לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים שבהן ... בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות : בחור , שא נא עיניך וראה מה אתה בוחר לך ; אל תתן עיניך בנוי , תן עיניך במשפחה ... וכן הוא אומר : ? ' אינה וךאינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטיךה לו אמו ביום םתנתו ו ? יום שמחת לבו " . ' לא מן הנמנע , כי תפיסה פרשנית זו נתקיימה לפחות עד ימיו של ר' עקיבא ( אמצע מאה ב' לסה"נ , ( שכן הוא יוצא נגד אלה , שאינם רואים בשיר השירים מגילת קודש : "המנענע קולו בשיר השירים בבית המשתאות ועושה אותו כמין זמר , אין לו חלק לעולם הבא '' ( תוספתא , סנהדרין יב , י * . ( כאמור , הפרשנות האלגורית לשיר השירים היא השולטת בכיפה בספרות המדרש . בכל שלושת הקבצים המדרשיים החשובים לשיר השירים '') שיר השירים רבה" או "מדרש חזית ; " "אגדת שיר השירים" או '' מדרש זוטא ; " "מדרש שיר השירים ;'' קבצים אלה נערכו ככל הנראה בארץ ישראל לא לפני מאה ו' לסה"נ ) מתפרשת המגילה על דרך האלגוריה , אלא שדרך פרשנות זו לובשת צורות שונות . מצד אחד , חכמים שחיו סמוך לחורבן הבית השני , כגון ר' חנינא סגן הכוהנים ור' יוחנן בן זכאי , מבקשים למצוא במגילה רמזים למאורעות החורבן ; מצד שני מבקשים חכמים אחרים לחשוף במגילה את תולדות ישראל , לשיר ולשבח את הכלה בחתונות ( השווה בבלי , כתובות טז , ע"ב , ( והמשילו את החתן והכלה לזוג מלכותי ( פרקי דרבי אליעזר טז , ס-סא , משנה , סוטה ט , יד . ( אפשר שכמה מן השירים שבמגילה ( כגון ג , ו-יא ) אמנם הושרו בחגיגות נישואין בימי קדם , אך רוב השירים הם שירי אהבה וערגה או שירי טבע עממיים , שבודאי לא נועדו מלכתחילה למסיבות חתונה . * אסכולה חדישה יותר במהקר המגילה מבקשת לראות בשיר השירים עיבוד חדש של אוסף שירים , שנתחברו במקורם לשימוש בפולחן הפריון ונישואי הקודש . ( hieros gamos ) בטקס נישואי הקודש , שהיה נהוג אצל השומרים , הזדווג המלך ( שייצג את האל תמוז ) עם כוהנת ( שייצגה את אלילת הפריון והאהבה איננה , היא אשתר הבבלית ועשתורת הכנענית . ( זיווג זה בין המלך והכוהנת , שהיה גולת הכותרת של הטקס , נועד , לפי אמונתם , להביא פריון ושפע לארץ שומר למשך השנה הקרובה . באחד משירי האהבה השומריים , שנתחברו לכבוד טקס נישואי הקודש , מסופר על שפחת איננה המוליכה את המלך אל חיק האלה ומבקשת ממנה להאציל לו ברכה : מי לתן והאדון , בחיר לבך , המלך , אישך אשר אהבת , לאריך למים בחיקך הטהור ןהמתוק ... ! פשתה בלמיו תך 3 ה , שעורה בלמיו תךבה , בלמיו שעורה ססגונית בשלה תצמח ... ! ערמות 7 , נידבה , ה 3 ? ךת הקדושה , ^ ם תצבר ! " ) ברכת דומוזי" 17 , 11 ואילך . ( בשיר אחר מזמין המלך שולגי מאור , את '' אחותו כלתו" איננה לצאת לשדה ולהפרות בו את הצמחייה : ' אחותי , ' אני ארנך אלכה נא לשדי , ' אחותי' הלפה , אני אתך אלכה נא לשדי , לשךי הגדול אני אתך אלכה , לעגלי הלןען אני אתך אלכה , לךגן בכורי אשר השקה במי היוךה , לז גן הלקש אשי לי , א ^ ' ר השקה במי המלקוש , את ךגנם [ ה ^ מיחי נא ![ את שבליהם [ ה ^ מיחי נא ![ " ) שולגי ואיננה , '' שורות . ( 17-10 אולם התרבות השומרית , שהתנוונה ונכחדה למעלה מאלף שנה לפני חיבור מגילתנו , בודאי לא יכלה להשפיע על התרבות והדת המקראית , ובפרט לא על מחברי שירי האהבה שבשיר השירים . ואשר לפולחנות הפריון שנהגו בין הכנענים - אין לגביהם די עדויות בכתב , כדי שאפשר יהיה לקבוע זיקה ביניהם ובין השירים שבמגילה . ועוד , במגילה אין רמז קל שבקלים לכך , שהדוד או הרעיה הם אלים , או שאהבתם קשורה קשר כלשהו להפריית הטבע . מרבית השירים , אם לא כולם , מעוררים רושם של שירי אהבה עממיים , המתארים יחסי אהבה בין בני תמותה . לפיכך , התיאוריות בדבר הרקע הפולחני של המגילה , אין להן על מה שיסמכו * . הדעה השלטת במחקר המגילה כיום היא , שלפנינו שיר ( או אנתולוגיה של שירים , ( למעשה שיר אהבה עממי , המתאר אהבה אנושית . קו זה במחקר החל להסתמן במחצית השנייה של מאה י"ח לסה"נ , משנזנחה הפרשנות האלגורית והובעה הדעה , כי הספר הוא לקט שירים שעניינם פרשת אהבים בין רועה ורוץה . לפי דעה זו , מופיע במגילה זוג אוהבים צעירים ( לא נשואים , ( המביעים את רגשות אהבתמ זה לזה , את געגועיהם ואת תקוותיהם . בדומה לשירי האהבה המצריים ( ראה להלן ) מתארת המגילה את רגשותיהם , חרדותיהם ויחסיהם של שני אנשים צעירים ומאוהבים מנקודת ראותו של משורר אמן , בעל רגישות גבוהה , המתבונן בהם מן הצד ומנציח את חוויותיהם בקולמוסו . קרוב אפוא לודאי , ששיר השירים היה במקורו שירה עממית , שנתקדשה רק במשך הזמן , בעקבות הפרשנות האלגורית * . לא ידוע לאיזו מטרה שימשו השירים שבמגילה , לפני שהיא עצמה מצאה את דרכה אל כתבי הקודש , אך נראה כי שרו את שיריה במסיבות של שמחה . עוד בימי רבי עקיבא היו ששרו אותה ב"בתי המשתאות" ( תוספתא , סנהדרין יב , י , אך יש אומרים , כי הכוונה ב"בתי המשתאות '' לשבעת ימי המשתה של החתונה . ( בציורי קיר של קברים מצריים ניתן לראות זמךים שרים במשתאות שעשועים , ויש להניח ששיריהם היו שירי האהבה המצריים . מתוך אנאלוגיה אפשר לשער , כי גם שירי המגילה היו מושרים במשתאות כאלה . רבים מן המשתאות הללו נערכו בודאי בימי שמחות ובימי חג ומועד , שהבריות נתפנו בהם למסיבות שמחה פרטיות . אפשר שהשימוש בשירים אלה בימי חג ומועד הוא שגרם לתהליך האלגוריזציה הדתית של הספר והביא להתקדשותו ולהכללתו בין כתבי הקודש . [ מי '' פ ]
|
|