|
|
עמוד:12
אופיו המיוחד של שיר השירים והפירושים השונים שניתנו לו במשך הדורות שיר השירים הוא ספר מיוחד במינו ויוצא דופן בין ספרי המקרא , בהיותו אוסף של שירים המדברים , לפי פשוטו של מקרא , על אהבה בין גבר לאשה , ולמראית עין לפחות , אין בהם כל מסר דתי . עד לתקופה האחרונה דחו כמעט כל הפרשנים את הפירוש המילולי של שיר השירים , וראו בו ספר שנתחבר ברוח הקודש , כשהוא מתאר את יחסי הגומלין שבין ה' לעם ישראל במהלך ההיסטוריה ( ולפי הפרשנות הנוצרית : את יחסי הגומלין שבין ישו נביאם והכנסייה . ( על גישה אלגוריסטית זו מבוססת אמרתו של רבי עקיבא , כי "כל הכתובים קודש , ושיר השירים קודש קודשים" ( משנה , ידיים ג , ה . ( הפרשנים המסורתיים הכירו אמנם בכך , שעל פני השטח מדברת המגילה על אהבה בין שני בני אדם . זאת אנו למדים , למשל , מדברי רבי יונתן , שאמר , כי שלמה בהיותו נער = ) צעיר ) כתב "דברי זמר" ( שיד השירים רבה , פרשה א , פסקה י . ( כוונת רבי יונתן לשיר השירים , והוא מתאר מגילה זו כאוסף שירי אהבה = ) דברי זמר , ( אך המפרשים הללו ראו במשמעות המילולית של הספר רק מעטה חיצוני , המכסה על פני המשמעות העמוקה והאמיתית , שלפי השקפתם , היא גילויי האהבה של ה' לעמו ישראל במשך הדורות . כל פרט ופרט במגילה נתפרש על ידיהם בדרך אלגורית . לדוגמה . חתונת שלמה ( ג , י-יא ) נתפרשה כרמז למתן תורה ולבניין בית המקדש . הניצנים שנראו בארץ ( ב , יב ) הובנו כרמז למשה ולאהרן שקמו להנהיג את , העם בארץ מצרים . "ק \ ני שדיך" ( ד , ה ) הם רמז למשיח בן דוד ולמשיח בן יוסף . "אשכל הכנ ? ר" ( א , יד ) - הכפרה והמחילה שמחל הי לעם ישראל על חטא העגל , וכך הלאה ( דוגמה מאירת עיניים לפרשנות האלגורית על פי המדרשים ניתן למצוא בפירוש רש '' י על שיר השירים . ( לימים נתקדש המנהג לקרוא את המגילה בבית הכנסת בשבת חול המועד פסח , וכיוון שכך , נתפרשה המגילה על גילויי האהבה מצד ה' לכנסת ישראל בימי נעוריה , בהיותה בארץ מצרים ( מוטיב זה מצוי כבר ביחזקאל טז . ( בהשפעת חכמי הקבלה אף נשתרש המנהג לקראה בערבי שבתות , לפני כניסת השבת ? . אוריגנס , מאבות הכנסייה הנוצרית ( מאה ג' לסה"נ , ( היה הראשון שהציע לראות בשיר השירים שיר חתונה בצורת דראמה ( אך הוא התכוון לחתונה מיסטית , רוחנית , בין ישו כחתן ובין הכנסייה ככלה ; וכבר הקדימוהו הנביאים , אשר הרבו לדמות את היחסים בין הקדוש ברוךהוא לישראל ליחסים שבין חתן וכלה או בין אשה לבעלה ; השווה ישעיה נ , א ; ירמיה ב , ב ; ג , א-ג ; יחזקאל טז ; הושע א-ב ועוד . ( במאה י '' ט ובתחילת מאה כי לסה"נ נפוצה במחקר תיאוריה , שלפיה שיר השירים הוא דראמה , המספרת על אהבה בין שני בני אדם . החוקרים שדגלו בתיאוריה זו טענו , כי ניתן לשחזר מתוך דברי האוהבים עלילת אהבה , שלפי דעתם , הוצגה כמחזה דראמתי . כמה מן המפרשים מצאו שתי דמויות בעלילה . המלך שלמה והנערה משונם = ) השולמית , ( שהמלך מחזר אחריה , נושא אותה לאשה ומעניק לה מעמד של אשת חצר . אחרים ראו במגילה שלוש דמויות ; המלך שלמה , הנערה משונם ורועה צעיר , שהנערה אהבה אותו ונשבעה לו אמונים . המלך שלמה מתאהב בנערה ומנסה לפתותה לנטוש את אהובה ולהינשא לו . אך מאמציו עולים בתוהו , כי הנערה שומרת אמונים לאהובה הרועה . לפי תיאוריה זו , מטרת המגילה היא להעלות על נס את כוחה של האהבה האמיתית ( השווה ח , ו-ז , יא-יב » . ( שיטה פרשנית אחרת , שצמחה ונפוצה במאה י"ט לסה '' נ , היא זו הגורסת , כי מגילת שיר השירים היא אוסף של שירי חתונה , הדומים מאוד לשירים שנהגו לשיר בחגיגות הנישואין של איכרים סוריים . הקונסול הפרוסי בדמשק , וצשטיין , גילה בשנות השישים של המאה שעברה , כי מנהגם של האיכרים הסוריים היה לחגוג את נישואיהם במשך שבעת ימי משתה , שבמהלכם היו מושיבים את הזוג הצעיר על מורג , מעוטרים כמלך ובמלכה , והיו שרים לכבודם שירי שבח ואהבה שונים , הנקראים "אןצף '' ( ובלשון יחיד : '' וצף . ('' בשי רים אלה הרבו להלל את יופןם של החתן והכלה , תוך תיאור איברי גופם . חוקרים שונים ביססו את פירושיהם על ממצאיו של וצשטיין , וביארו את שיר השירים כאוסף שירים , ששרו אותם בחגיגות נישואין בישראל בתקופת המקרא . להלן דוגמה ל '' וצף" משירי החתונה הערביים : אמךתי : הו יפה , לעו ^ ם לא אוכל למנות קסמיך , ואף מעט מזעיר * תאר את 7 ^ עיני ? תנוני ךאות : ראשה 5 אגן הבדלה , קןץךה העגחור כלילה האפל י בל ימצא ? מותו בין ימות השנה ; בגלים ינוע הנה ןהן-ה , כלז 3 ל בידי שוא ? ת המים , לתלתלי רקןתה יפיחו כל ריחות בע \ ם , הממיתים אותי . שירים אחדים מן הסוג המובא לעיל אכן מצויים במגילה ( השווה ד , א-ז ; ה , י-טז ; ז , א-ז . ( אף ידוע כי בימי בית שני נהגו מבוא לשיר השירים שיר סשירים נקרא כך על פי שתי המלים הראשונות של הספר , שהן חלק מן הכותרת : "שיר השירים אשר לקגלמה '' ( א , א , ( ומשמעו : המשובח שבשירים , המעולה שבשירים . בדפוסים וברוב כתבי היד של המסורה , שחמש מגילות מרוכזות בהם בחטיבה אחת וערוכות על פי סדר קריאתן בחגים , באה מגילת שיר השירים במקום הראשון ( שכן היא נקראת בפסח , ( כשהיא קודמת למגילת רות ( הנקראת בשבועות . ( אף באותם כתבי יד ספרדיים , שהמגילות ערוכות בהם לפי הסדר המשוער של זמן חיבורן , באה מגילתנו במקום הראשון , יחד עם קהלת ( שכן שתיהן מיוחסות לשלמה , ( והן קודמות למגילת איכה ( המיוחסת לירמיהו . ( חז '' ל , שבימיהם עוד לא נהגו לקרוא את המגילות בחגים , סידרו את כל ספרי כתובים לפי זמן חיבורם המשוער , ובתנ '' ך שבידיהם באה מגילת שיר השירים במקום האחרון בין שלושת הספרים שיוחסו לשלמה ( משלי , קהלת ושיר השירים , ( ולפני מגילת איכה , שיוחסה לירמיהו ( בבלי , בבא בתרא יד , ע"ב . ( בתרגום השבעים באה מגילת שיר השירים אחרי משלי וקהלת ( כמו בבבא בתרא ) ולפני ספר איוב .
|
|