|
|
עמוד:8
מבוא לחמש מ גילות הכינוי '' מגילה '' או '' חמש מגילות '' משמש לציון חמשת הספרים הקטנים מבין ספרי כתובים : שיר השירים , רות , איכה , קהלת ואסתר . ספרים אלה נבדלים זה מזה בתוכנם , בצורתם , בלשונם ובזמן חיבורם . שיר השירים הוא קובץ של שירי אהבה וגעגועים בין עלם לעלמה - שידים שנתחברו בזמנים שונים ; איכה הוא אוסף של קינות , רובן מזמורים אלפביתיים , על חורבן ירושלים והמקדש ועל גלות בבל ; רות הוא סיפור עממי קצר מימי השופטים על רות המואבייה ועל בעז מבית לחם , שהיו מאבותיו של דוד ; קהלת הוא אוסף של הגיונות חוכמה על אפסות החיים והאדם ועל ההנהגה האלוהית בעולם , והם מנוסחים לרוב על דרך הפרוזה , אולם משולבים בהם יסודות פיוטיים ; אסתר היא נובלה היסטורית קצרה על נס הצלתם של יהודי ממלכת פרס מהשמדה ? . בתקופת המקרא נהגו לכתוב את כל הספרים על מגילת קלף ( עור בהמה ) או על פפירוס ( השווה ירמיה לו , ב ואילך ; יחזקאל ב , ט ; ג , א ; זכריה ה , א ואילך ; תהלים מ , ח . ( מאוחר יותר , כאשר יצאה צורת המגילה משימוש יומיומי , ייחדו צורה זו לספרים שנועדו לשימוש בפולחן , כגון ספרי תורה , מזוזות ותפילין . הביטוי "חמש מגילות" לא מצוי עדיין בתלמוד או במדרשים . הספר הראשון שקיבל את השם "מגילה" הוא אסתר , וכבר המשנה והתלמוד מכנים אותו כך . למגילת אסתר אף נתייחדה מסכת נפרדת , הלא היא מסכת מגילה , ובה נאספו , בין השאר , הלכות פורים ומנהגי קריאת המגילה בחג זה . מכאן עבר הכינוי "מגילה" לשאר הספרים הנקראים במועדים קבועים בבית הכנסת . הכינוי '' מגילת קינות" לאיכה נמצא לראשונה בתלמוד הירושלמי ( שבת טז , א . ( את הכינוי "מגילה '' לרות אנו מוצאים לראשונה במדרש רות רבה א , ח " ) אמר רבי זעירא : מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה" וגו . ( ' שיר השירים וקהלת לא נזכרו עדיין בשם זה בפי חז"ל ? . חמש מגילות שלנו אינן באות יחד לא במסורת חז"ל ולא בכתבי היד של השבעים . בברייתא העוסקת בסדרם של ספרי המקרא ( בבלי , בבא בתרא יד , ע"א ) באים ספרים אלה בין שאר ספרי כתובים , על פי סדרם הכרונולוגי : "סדרן של כתובים : תת וספר תהלים ואיוב ומשלי , קהלת , שיר-השירים וקינות דניאל ומגילת אסתר , עזרא ודברי הימים . " ספר רות עומד כאן בראש הרשימה , שכן הוא מספר על תקופת השופטים הקדומה ; קהלת ושיר השירים באים אחרי משלי , כי ספרים אלה יוחסו במסורת לשלמה ; ורק אחריהם באים איכה ( שיוחס במסורת לירמיהו ) ומגילת אסתר ( המתארת מאורע שאירע בגולת פרס בימי בית שני . ( תרגום השבעים והתרגומים התלויים בו קובעים את סדר המגילות לפי עיקרון דומה : מגילת רות באה אחרי ספר שופטים , מגילת איכה - אחרי ספר ירמיהו , מגילת קהלת ומגילת שיר השירים - אחרי ספר משלי . ? את המגילות אנו מוצאים לראשונה כקבוצת ספרים מגובשת בכתבי יד של המקרא מימי הביניים , וסידור זה מקורו כנראה במנהג לקרוא אותן בציבור , בבית הכנסת , במועדי השנה . בכתבי יד קדומים של המקרא , כגון ' כתר' אדם צובא וכתב יד לנינגרד , הן מסודרות עדיין לפי זמן חיבורן המשוער.- רות , שיר השירים , קהלת , איכה ואסתר . בימינו נהוג לסדרן על פי סדר קריאתן במועדי השנה : במקום הראשון עומדת מגילת שיר השירים , שקוראים בה בבית הכנסת בחג הפסח ; אחריה מגילת רות , הנקראת בחג השבועות ; מגילת איכה , הנקראת בתשעה באב ; מגילת קהלת הנקראת בחג הסוכות , ובמקום האחרון עומדת מגילת אסתר , שקוראים בה בחג הפורים , בערב ובבוקר . בהוצאות אחדות של מקראות גדולות צירפו את המגילות לחומשי התורה , לפי זמני קריאתן , ובאותן מהדורות נעדר מקומן בין ספרי כתובים ? . המנהג לקרוא במגילת אסתר בחג הפורים הוא עתיק יומין , ומקורו עוד בתקופת בית שני . ואמנם זו המגילה היחידה , שחובה לקרוא אותה מתוך מגילת קלף , ויש לברך ברכה מיוחדת על קריאתה . המנהג לקרוא בשאר המגילות הוא מאוחר , ונזכר לראשונה במסכת סופרים ( ממאה ח' לסה '' נ לערך ) בזו הלשון : "ברות ובשיר השירים , באיכה ובמגילת אסתר צריך לומר ( לפני קריאתן ברכת ) 'על מקרא מגילה '" ( שם יד , א . ( את קהלת אין מסכת סופרים מזכירה כלל , ומנהג קריאתה של מגילה זו מכר לראשונה רק במחזור ויקורי ( לערך ממאה י '' א לסה '' נ . ( המנהג לקרוא את המגילות בחגים בבתי כנסת לפני קריאת התורה , פרסם אותן בקרב הע , & והן נתחבבו עליו יותר משאר ספרי המקרא - בדומה לתורה , הנקראת בציבור באופן קבוע , ובדומה לתהלים , שרוב מזמוריו כלולים בסידור התפילה . [ י"ק ] כתב-יד מעוטר לפסוקים החותמים את מגילת שיר-השירים ( ח , יב-יד ) ולפרק א של מגילת קהלת מתוך תנ"ך קניקוט , ( Bible The Kennicott ) שנכתב כידי הסופר משה כר-יעקב אבן-ןבךה מן העיר לה קורונה במחוז גליציה שבצפון מערב ספרד וצויר בידי הצייר יוסף בןיחיים לפי הזמנתך של יצחק די כדגה . הספר הושלם ביום 24 ביולי , 1476 והוא מכיל אתכל ספרי המקרא , 24 במניין . הוא נקרא על שםד"ר בנימין קניקוט , שהיה הספרן של אוסף רדקליף באוקספורד , ובהמלצתו נרכש כתב היד וצורף לאוסף בשנת . 1771
|
|