|
|
עמוד:10
זמן החיבור אין לדבר על זמן חיבורו של ספר דניאל , שכן הספר נתחבר ונערך בשלבים שונים ובזמנים שונים . כפי שעוד יתברר בדיון על חטיבת החזיונות להלן ( עמוד , ( 66 הרי שיש לקבוע את עריכתו האחרונה של הספר בצורתו המוכרת לנו בתקופת גזרות אנטיוכוס" 164-167 ) לפה"ס , ( באמצעה או לקראת סופה * . קודם לעריכה זו נעשו בספר עריכות אחרות . החזיונות בפרקים ז-יב קובצו בחטיבה אחת והותאמו מבחינה כרונולוגית למסגרת חטיבה א-ו . דומה שחטיבה א-ו עצמה היתה קיימת עוד קודם לכן כיחידה נפרדת , אם כי קשה לדעת מתי נופתה ( שהרי היו סיפורים דניאליים שלא נכללו בה , ( ומתי סודרה במסגרת הכרונולוגית המוכרת לנו . מסגרת זו מחייבת קיומה של ההשקפה על ארבע הממלכות , השלטת בחלק מהחזיונות ( ז ; יב , ( אך מופיעה בבירור גם בחלום נבוכדנאצר שבפרק ב . ניתן לומר אפוא , שהמסגרת של חטיבה א-ו אינה יכולה להיות מנותקת מן החלום ופתרונו שבפרק ב , ואף אינה יכולה להיות קדומה לו . זמנו של העיבוד המאוחר של פרק זה הוא התקופה ההלניסטית הקדומה ( מאה ג' לפה"ס . ( אם כך , הרי שהמסגרת הכרונולוגית של הסיפורים בפרקים א-ו עוצבה בסמוך לזמן חיבורו או עיבודו של פשר החלום שבפרק ב . ? הסיפורים הללו אינם מופיעים בספר דניאל בצורתם הראשונה . מ '' תפילת נבונאיד" למדים אנו , כי הם או חלקם היו קיימים בגרסאות שונות , קודם שגובשו בדניאל א-ו . בגרסאות אלה , או בחלקן , היה שם המלך נבונאיד ( נבני , ( והגיבור היהודי היה אנונימי . אין להסיק מכך , שגרסאות אלה מהוות את הנוסח הראשוני של הסיפורים ; אפשר שהן משקפות נוסח יהודי מוקדם יחסית , שקדמו לו אב טיפוסים לא יהודיים , שזכרם אבד . ניתן לקבל גם את ההשערה , שבמהלך מסירתם מדור לדור נערכו הסיפורים , ושילובן של מלים יווניות ( כגון "פסנתרן" ו"סוקלפנןה ( " ברשימת כלי הנגינה ( ג , ה , ז ) מעיד על שינויים שחלו בהם בתקופה ההלניסטית . יש חוקרים המייחסים את הסיפורים לתקופה הפרסית . הרקע המתואר בהם נראה הולם את התקופה הפרסית - את המציאות הכללית ואת מציאות החיים היהודית בה ( ראה הפירוש לפרקים ג , ג ; ה , טז ; ו , ב . ( ייחוס הספר לדניאל יש בספר דניאל מסימני האנונימיות וה ^ סבדונימיות האופייניות לספרות החיצונית . מחבריו , מעבדיו ועורכיו עלומי שם הם , והמידע המובא בספר הוא על דניאל בפרקים א-ו ומפי דניאל בפרקים ז-יב . החטיבה הראשונה של ספר דניאל ( א-ו ) היא מעיקרה אנונימית ולא פסבדונימית , שכן מספר עלום שם מוסר בה מה שאירע לדניאל ולרעיו , אך אינו מייחס להם את מסירת הדברים , ואינו מתעטף באיצטלה של דמות אחרת כלשהי , כמקובל בספרות הפסבדונימית . החטיבה השנייה היא פסבדונימית , שכן החזיונות המובאים בה מיוחסים לדניאל עצמו ( ז , ב , ( ואף נאמרים בגוף ראשון ( ח , א ואילך ; ט , ב ואילך ; י , ב ואילך ; יא , א-ב ועוד . ( הבדל זה בין חטיבת הסיפורים לחטיבת החזיונות קשור הן לתוכנה של כל חטיבה והן לתהליך התגבשותו של הספר . ? בחטיבת הסיפורים מוסר המספר על גיבוריו , המוזכרים תמיד בגוף שלישי . דרך זו טבעית ורווחת , אם כי אינה הכרחית ( בספר טוביה מזוהה המספר עם טוביה עצמו ; בספר יהודית עומד המספר מחוץ לסיפור , בדומה לדניאל א-ו ול '' תפילת נבונאיד . ('' לעומת זאת , בחטיבת החזיונות מופיע דניאל כדובר , המוסר בעצמו את תוכן חזיונותיו . דבר זה רווח למדי בספרות האפוקליפטית , שבה מיוחסים החזיונות לאישים ידועים ( כגון חנוך , משה , עזרא . ( הפסבדונימ יות אינה מוגבלת לאפוקליפטילןה בלבד , אולם באפוקליפטי קה תפקידה חיוני וברור : להעניק תקפות ואמינות לחזיונות העתידיים . מכאן יובן , מדוע נתלו מחברי חזיונות אלה באילנות גדולים , באישים מפורסמים מן העבר . כך נהגו גם מחברי החזיונות בדניאל ז-יב , שתלו את חזיונותיהם בדניאל , ואלה צורפו בשלב כלשהו למחזור הסיפורים עליו . בתהליך זה של חיבור ועריכה נשמר ההבדל בין שתי החטיבות שבספר בפרקים א-ו מסופר על דניאל , ואילו בפרקים ז-יב דניאל מספר את חזיונותיו . * בבואנו לדון בספר דניאל עולות שאלות רבות : מיהו דניאל , ובמה זכה , שתלו בו מה שתלו ? מדוע היה דניאל לדמות ידועה ונערצה ? מנין צמח , וכיצד הפך דניאל לגיבורם של סיפורים אלה ? האם היתה זו בחירה שרירותית של מחבר אנונימי , שבחר בשם דניאל לגיבורו , או שמא נבחר השם , משום שנושאו היה אישיות מוכרת - היסטורית או דמיונית , שנראתה הולמת את גיבור הסיפורים הללו ? ( והרי שלא כמשה , עזרא , ברוך ודומיהם , אין איש בשם זה תופס מקום בולט במסורת ההיסטורית היהודית ? . ( אין תשובות ברורות לשאלות הללו . אמנם , השם "דנאל" נזכר בספרות המיתית האוגריתית הקדומה , אולם מה לדמות זו ולגיבור סיפורינו ? גם יחזקאל נוקב בשם דנאל , ומייחסו לצדיק מפורסם : "ונח דניאל ( כתיב : דנאל ) ואיוב ? תוכה " ... ( יחזקאל יד , כ , ( אך גם כאן ההקשר אינו ברור כלל . נראה אפוא , שבחירתו של השם דניאל , כמייצג את הדמות המרכזית בסיפור , היתה פרי יצירתו של אחד ממחברי הם או ממעבדיהם של הסיפורים . על סמך "תפילת נבונאיד" ניתן לשער שבסיפורים , כפי שהיו בצורתם הראשונית , היה הגיבור אנונימי - "איש יהודי . " אם נשים לנגד עינינו את סיפור דניאל החיצון , "שושנה והזקנים" ( ראה עמוד , ( 108 נוכל לשער , שהשם דניאל נבחר כדי להדגיש את חוכמתו המשפטית של גיבור הסיפורים , שניחן ביכולת לדון בחוכמת האל ולהוציא בעזרתה משפט צדק . אולם חריצת דין אינה הנושא ברוב הסיפורים הללו * . יהיו מקורו של שם הגיבור ומקורה של דמותו אשר יהיו ( ואנו נוטים להעניק אשראי לכוח הדמיון וליצירתיות של מעבדים ומחברים קדמונים - והשווה ספרים כגון טוביה ויהודית ) - כאשר נתחברו החזיונות האפוקליפטיים , היה ייחוסם לדניאל - גיבור הפרקים א-ו , וגיבור סיפורים נוספים טבעי ביותר . החזיונות , העוסקים בארבע הממלכות ( בבל , מדי , פרס ויוון - ראה לעיל , "מסגרת הספר ומבנהו , ( " וחישובי העיתים , החוזרים לנבואת ירמיהו ולדור גלות בבל ( ראה ט , ב , ( משתלבים עם תקופת הגלות ומיוחסים לגיבור יהודי מתקופה זו-לדניאל . [ או"ר ] לוחות אלה הם שניים מן הלוחות , שנתגלו בחפירות בעיר אוגריתבשנות השלושים . הלוחות הם מעלילת דנאל ובנו אקהת . דנאל הוא אותו דניאל , שהנביא יחזקאל מזכירו כאחד הצדיקים לצד נח ואיוב ( יחזקאל יד , יד , כ . ( הוא משמש גם מופת לחוכמה , ואכן כשפונה יחזקאל בנבואתו למלך צור , הוא אומר לו : "הנה חכם אתה מדניאל , כל סתום לא עממוף" ( שם כת , ג וראה בפירוט "עולם התנ"ך , " שם . ( על אותו דניאל הצדיק והחכם מסופר בלוחות אלה . העלילה פותחת בתיאור דנאל כמי שאין לו בן כמו אתיו
|
|