|
|
עמוד:12
במלכים א ג , טו . בספר מלכים נאמר בהקדמה להליכה לגבעון כי העם היו מזבחים בבמות וגם שלמה היה מזבח ומקטיר בבמות , וזאת אף על פי שמחבר ספר מלכים מקדים לכך דברי טובה על שלמה בנוסח דברי הימים : " ויאהב שלמה את ה' ללכת בחקות דוד אביו" ( מלכים א ג , ג . ( מכלל זה משתמע שם כי גם גבעון היא בבחינת במה , "כי היא הבמה הגדולה " ( שם , פסוק ד . ( אלא שהצידוק לכך הוא "כי לא נבנה בית לשם ה ' עד הימים ההם " ( מלכים א ג , ב . ( בדברי הימים התיאור הוא אחר . המחבר אינו מעלה צידוק או צידוקים לעבודת הבמות של שלמה . הוא אף אינו מזכיר כלל את הזבח בבמות על ידי העם או על ידי שלמה , אלא רק במה אחת , זו אשר בגבעון . לפי תפיסתו ההליכה לגבעון היא בחזקת יתרון לבן דוד - הוא ממשיך את עבודת ה' מימי משה " עבד ה , "' כפי שהתקיימה בעת המסע במדבר . העולות שהוא מעלה על מזבח הנחושת "לפני ה "' בגבעון באות כאמור לסמן את רציפות ההנהגה מהימים ההם עד ימי שלמה . לא סטייה היא אלא מעלה יתרה לשלמה , שכבר מלכתחילה , עוד לפני המראה שבו נראה לו האל , היה שלם עם אלהיו . . 4 מחבר דברי הימים משמיט בפסוק ז את התיבות "בחלום הלןלה " ( מלכים א ג , ה , טו , ( ואפשר שהשמטה זו מכוונת לתת לשלמה מעלת נבואה - ה' לא נראה לשלמה בחלום אלא במראה בלילה . בצורה זו ביקש המחבר כנראה גם לשוות קשר אינטימי יותר ובלתי אמצעי להעברת ההוראות של ה ' לשלמה . . 5 בדברי הימים אין הדגשה מיוחדת של חכמת שלמה כמו בספר מלכים . אמנם בשני הספרים שלמה מבקש חכמה , וגם בדברי הימים כרוכה החכמה ביכולת שפיטה , אלא שבדברי הימים מתבטאת חכמתו של שלמה ביכולתו לבנות את המקדש ( השווה דברי הימים ב ב , יא ) ובתבונה להעשיר את ממלכתו , ולאו דווקא בכישרונו כשופט . לכן אין זה מקרה שלאחר מעשה גבעון מפרט המחבר את גדולת שלמה ועושרו - הרכב , הפרשים , הכסף והזהב , המרכבה והסוסים - ומתאר הכנות שערך לבניין המקדש ( שם א , יד-יז . ( אין שם סיפורים על חכמת המלך כמו הסיפור על הנשים הזונות במלכים א ג , טז - כה ; ח , ט-יד , כו . ( הכול סובב על ציר ההכנות לבניית המקדש . שלמה , השליט העשיר ורב היכולת , הוא המצווה על בניין המקדש . לאור זאת אפשר לשער שבעל דברי הימים לא העריך הערכה רבה את החכמה , במובן הצר של המילה , ועל כל פנים אין כאן סגידה לחכמה ואפילו לחכמת שליטה כמו בספר מלכים ; החכמה אינה כל יכולה ושלטת בכול כמו בספר מלכים . אין זה מן הנמנע שבתקופת מחבר דברי הימים כבר רווחו הלכי רוח של ספקנות לגבי תוקפה המוחלט של החכמה , כפי שמשתקף בספר קהלת - יהא זמן חיבורו כפי שיהיה ושהמחבר היה לפחות מודע להם . . 6 בסיפור התגלות האל בגבעון בא המחבר לרמוז כי עוד בתחילת מלכותו היה שלמה בשל להנהגה . משום כך השמיט את הנאמר בספר מלכים על נערותו של בן דוד : "ואנכי נער קטן , לא אדע צאת ובא " ( מלכים א ג , ז . ( לו הביא מחבר דברי הימים פסוק זה , היה ממעיט מכשירותו ומבשלותו של שלמה למלכות כבר בעת התמלכותו . הדילוג אינו בא לכאורה לסתור את הנאמר בספר מלכים , שאפשר היה להבינו גם בימי מחבר ספר דברי הימים כביטוי פרדיגמטי להצטנעות של שלמה האומר שאינו כשר עדיין למלוכה ומבקש הארה אלהית . אך במכלול התיאור המופלג של בעל דברי הימים עשויה היתה לשון זו לחסר מבגרותו של שלמה ומהתאמתו להנהגה מאז התמלכותו . . 7 שלמה אומר לאלהים שעשה עם דוד אביו "חסד גד 1 ל" והמליך במקומו את בנו . אך בספר מלכים מובאים גם דברי שבח על אביו ( מלכים א ג , ו . ( דברים אלו השמיט בעל דברי הימים . מהתבוננות במכלול גישתו לשלמה אפשר להניח שהשמטה זו אינה נובעת מרצון לקצר . המחבר לא ראה לנכון להרעיף שבחים על דוד , שהרי מעיקרו בא לגדל את שלמה כבר בפתיחה לימי מלכותו , ולפיכך לא ראה צורך לספר דווקא כאן בשבחי דוד , הידועים לכול , כדי לא להעמיד את הבן המתחיל בצלו של האב . [ ש"א , ב"ע ] [ א ] ףתתזק שלנ * ה בן דויד . בהקבלה למלכים א ב , מו : "ןהממלכה נכונה ביד שלמה " ( וכך גם שם , פסוק יב . ( פתיחה זו של סיפור מלכות שלמה בדברי הימים באה להורות על עמידתו העצמאית ועל כושר ההנהגה שלו לאחר מות דוד אביו . מחבר דברי הימים נוקט לשון התחזקות לתאר את תוקף ההנהגה של מלכי יהודה , ובדרך כלל לאחר קושי מסוים שבו נתקלו , ראה דברי הימים א יב , יג ( רחבעם ;( יג , כא ( אביהו ;( יז , א ( יהושפט , וגם שם בתחילת דרכו ;( כא , ד ( יהורם ;( כז , ו ( יותם ;( לב , ה ( יחזקיהו , ושם ההתחזקות צמודה לעמידה נגד מלך אשור . ( אפשר שבמילה ויתחזק רומז מחבר דברי הימים לקשיים שבהם נתקל שלמה בעלייתו על כס המלוכה , מבלי להזכירם בפירוט . רמז כזה אפשר למצוא גם בדברי הימים א כט , כד . ? דברי הימים דילג על הסיפור המובא במלכים א ב , יג-מו בדבר פעולותיו הראשונות של שלמה נגד המתנגדים לממלכתו , שכן היה בכך כדי להעיב על זוהר מלכותו . בדומה לדברי הימים א כט , כב וכן יג , ו נאמר פה "שלמה בן ךןיד" כדי להצביע על ייסודה של שושלת בית דוד ועל המשכיות השושלת וכדי להציג את תקופת דוד ושלמה כתקופה אחת אחידות זאת מתבטאת בבניין המקדש : דוד יזם ותכנן את הקמתו ואף קבע את מקומו ( דברי הימים ב ג , א ) ושלמה עסק בבנייה ( השווה תהלים קלב . ( הפתיחה "ויתחזק" באה אף היא לקשור את סיפור מלכות שלמה עם הפרקים הקודמים , המתארים את מלכות דוד , והמסתיימים בהערה "וןגדל ה' את שלטה " ... ( דברי הימים א כט , כה . ( הערה זו באה לפני ציון מותו של דוד ( כט , כה - כז . ( המעבר ממלכות דוד לשלמה היה אפוא טבעי וללא תקלות , ולפיכך הושמטה פרשת אדוניה . המלכת שלמה נעשתה בעוד דוד חי ( דברי הימים א כג , א ) ומצבו של דוד בהיותו זקן מאוד אינו מתואר בדברי הימים . גם הזכרת שלמה יחד עם דוד בימי מלכי יהודה מרמזת על האחידות של תקופת דוד ושלמה ( דברי הימים ב יא , יז ; לג , ז ; לה , ד , ( וכן בסדרי עבודת המקדש ( שם ח , יד . ( [ ש " א , ב " ע ] וה ' אלהיו עמו וןגךלהו למץלה . לכאורה אין זה אלא ציון לאדם מצליח , אך כשמדובר במקרא במלכים או במנהיגים בכלל הכוונה למי שאלהים בחר בו להיות יוצא לפני העם . גם מנהיגים קדם מלכותיים מאופיינים בסגולה של היות ה' עמם ( בראשית כא , כב ; כו , כח ; כח , טו , כ . ( ויש יסוד לשער כי אפיון זה של הנהגה היה מקובל כבר אצל ראשי אבותיו בין שבטי ישראל . ראויה לציון מיוחד הפסקה בספר שופטים המאפיינת סוג זה של
|
|