תיאור מלכות שלמה בספר דברי־הימים בהשוואה לתיאורה בספר מלכים

עמוד:10

מחבר דברי הימים להדגיש בכתוב זה את סגולת היסוד של שלמה : אף שהיה שלמה מושל במלכים הרבה , ואף שאלה היו נושאים לו מנחות "כלי כסף וכלי זהב , " לא התפתה לצבור נכסים ולהתפאר בהם . ? לאור כל אלה אפשר אף להסביר את דילוגו של מחבר ספר דברי הימים על משפט שתי הנשים הזונות ( מלכים א ג , טז - כח . ( ספר מלכים מביא סיפור זה כגילוי הראשון של חכמת שלמה לאחר החלום בגבעון וחותם אותו בפסוק : "וישמעו כל ישראל את המשפט אשר שפט המלך ויראו מפני המלך כי ראו כי חכמת אלהים בקךבו לץשות משפט " ( שם פסוק כח ? . ( יש לשער שמחבר ספר דברי הימים ידע על סיפור זה , אך לא ראה צורך לצרפו לספרו משום שהצטייר בעיניו כסיפור עממי , פשטני ותמים . לפי השקפתו של מחבר ספר דברי הימים התבלטה סגולת החכמה של שלמה במישורים אחרים , רחבי אופקים - מישורים של שלטון של יחסים עם מלכי הארצות הקרובות והרחוקות ושל קרבה לאלהים . ? גם הדילוג שדילג מחבר ספר דברי הימים על רשימת הניצבים והפקידים ( מלכים א , ד ) ועל העלאת המס ( עובדי הכפייה ) "מכל ישראל" ( שם ה , כז- לב ) אינו מקרי : בכך נמנע מלהציג את שלמה כרודן המושל בעובדי כפייה ומשעבד את בני עמו בעזרת צוות של שרים ופקידים . לפיכך הסתפק באזכור קצר של שרי הניצבים אשר למלך "הרדים בץם " ( דברי הימים ב ת , י ) וקבע נחרצות ששלמה העלה למס רק את "כל העם הנותר מן הךזתי והאמךי והפריזי ןהחוי ןהןבוסי אשר לא מישראל המה" ( שם ח , ז-ט . ( אם אמנם היה לפניו הכתוב על המס "מכל ישראל" ( מלכים א ה , כז-לב , ( אפשר שפירש ש " מס " זה היה של אנשי מלחמה ( דברי הימים ב ח , י ) ולא של עובדי כפייה . ? מגמתו של מחבר ספר דברי הימים לצייר את דמותו של שלמה כדמות של מלך אידיאלי ללא צללים , מלך שבימיו היה העם שליו ומשגשג , מעמידה אותו בפני קשיים וסתירות . ראשית לכול , לא היה ביכולתו להתחמק לחלוטין מתיאורו של משטר השעבוד של שלמה : הוא נאלץ לשלב בספרו את הסיפור על רחבעם בן שלמה , ההולך לשכם כדי שימליכוהו שם , אך מאבד את המלוכה בגלל התעקשותו להכביד על העם את עולו אף יותר משהקשה עליהם שלמה אביו ( דברי הימים ב י ? . ( שנית , הוא חוזר כאן על הסיפור המובא במלכים א יב כמעט כנתינתו , כדי ללמדנו שלא שלמה גרם לפילוג הממלכה כי אם רחבעם בנו , שלא ידע כיצד להתהלך עם העם . עם זאת לא יכול מחבר ספר דברי הימים להימנע מלומר : " כי הןתה נסבה מעם האלהים למען הקים ה ' את ךברו אק 7 דבר נ 7 _> אחיהו השלוני אל ירבץם בן נבט " ( דברי הימים ב י , טו ;( אף על פי שבוודאי רצה להטיל את אשמת הפילוג על רחבעם הסכל , נסחף מחבר ספר דברי הימים אחרי ההסבר שבספר מלכים על הקביעה האלהית מראש בדבר מסירת המלוכה לירבעם בן נבט , וכך מסתבר לנו מדבריו שכבר מימי שלמה הוטלה בשורת הפילוג על הנביא אחיה השילוני בדבר ה ' . יתר על כן , מחבר ספר דברי הימים מזכיר רק בקצרה וכבדרך אגב את נבואת אחיה , ואינו מביא את הרקע לה : עבודת האלילים שהנהיג שלמה , שבגללה תילקח מבית דוד המלוכה על כל ישראל ( מלכים א יא , כא - לט ? . ( דמותו של שלמה כמלך מושלם , דמות שבה ייזכר לדורי דורות , היא השלטת בספר , כפי שנאמר ( בדברי הימים ב א , יב : ( "אשר לא ה ; ה כן למלכים אשר לפניך ואחריך לא יהיה כן ? . " בסיפור על ימי חזקיהו המלך , דורות רבים אחרי זמנו של שלמה , מתאר הסופר את האספה הגדולה של העם בעת חגיגת חג המצות בחודש השני בירושלים , וכשהוא בא לספר על השמחה הגדולה שאפפה את הקהל ואת הגרים הבאים מארץ ישראל והיושבים ביהודה , הוא אומר : " ותהי שמחה גדולה בירוקולם כי מימי שלמה בן ןןיד מלך ישראל לא כזאת בירושלם " ( דברי הימים ב ל , כו . ( וכבר עמדו הפרשנים על הדמיון בין שלמה לחזקיהו בטקס של שמחה מעין זו , אך בחג אחר : שלמה עשה את חנוכת המזבח שבעה ימים והחג שבעה ימים , וגם חזקיהו עשה שבעה ימים אחרים של שמחה , נוסף על שבעת ימי חג המצות ( דברי הימים ב ז , ח-ט ; ל , כב-כד . ( אך דומה שמחבר ספר דברי הימים ביקש לשוות מימד היסטורי רעיוני להשוואה זו , אף מעבר לפולחן : שלמה בונה המקדש הוא המשמש דוגמה לדורות בהתקהלויות העם בירושלים ובהכוונת העם , לא רק לעבודת ה ' אלא גם להתעוררות של שמחה : שמחת חג ושמחה שבסמיכות לחג . כשקם ביהודה מלך ישר ( חזקיהו , ( ההולך בדרכי דוד אביו ( דברי הימים ב כט , ב ; וראה מלכים ב יח , ג , ( שלמה הוא המופת למעשיו . ? דמות שלמה כפי שהיא מצטיירת בדברי הימים אינה שונה שוני קטגורי מדמותו שבספר מלכים , אך הדגשיה אחרים . בספר מלכים יש בה גם מאפיינים של מי שהתפתה לחטוא : נשיאת נשים נכריות והקמת במות לאליליהן , עשיית נקמה במורדים ואפילו בממרים את פיו , הכבדת העול על העם וגזירת עבודות כפייה על חלקים ממנו , התמכרות למותרות והנהגת מלכות פאר ראוותנית . בספר דברי הימים לא צוינו דברים אלה , או נזכרו רק בחטף . או הוקנתה להם משמעות אחרת . כנגד זה פורטו יתרונותיו של שלמה כפי שהם מובאים בספר מלכים : חכמה , עושר , קשרים עם מלכי הארצות , הערצתם אותו , מימוש עבודת ה ' במקדש . ? יתר על כן , בספר דברי הימים הודגשו במיוחד סגולותיה של מלכות שלמה ואף הועלו כמה אפיונים שלה שלא הובאו , או לא הוטעמו די הצורך , בספר מלכים : חכמת השלטון של בן דוד , מעל ומעבר לחכמה סתם , זיקתו למשה ולמשכן בעת המךאה בגבעון ולאחריו , הדגשת העובדה שמלכותו לא היתה בה שפיכות דמים במלחמה , לעומת מלכות דוד אביו , תיאורו של שלמה המתפלל בעד העם והקרוב לאלהים ( דברי הימים ב ז , ( ומעל לכול-ירידת האש מהשמים לעיני כל ישראל , האש שאכלה את העולה והזבחים לאחר שכילה שלמה המלך את תפילתו ( שם , פסוקים א - ז ? . ( כאן נגלה ה' לשלמה במופת , בהיגלותו לפני הנביאים . עמידתו של שלמה כמנהיג העם - נוסף לה כאן צביון של נבואה יחד עם צביון של כהונה : שלמה כמקריב עולות וזבחים , בבחינת מנהיג מכהן בקודש . גם דוד זכה , לפי ספר דברי הימים , לדבר ה ' ( דברי הימים א כב , ח-יג ; כח , ג-י , יט ) ולהתגלות אלהית ישירה ( שם כא , כה- ל , ( אך ההבדל ביניהם הוא שלדוד היו נביאים , בעוד שבמלכות שלמה לא נזכרו נביאים : קשה לראות באחיה השילוני , המתנגד לשלמה ומי שהיה נביא הפילוג , נביא לשלמה . אצל בן דוד היה הקשר עם ה' ישיר ( דברי הימים ב א , ז-יב ; ו , ד-מב ; ז , יב- כב , ( כאילו היה כשר לנבואה , או מתפלל כדרך הנביאים . ? נראה שהשוני בין ספר מלכים לספר דברי הימים בתיאור מלכות שלמה יסודו במטרות העיקריות השונות שעמדו לפני שני המחברים . מחבר ספר מלכים בא מעיקרו לתרץ על מה ולמה חרבה הארץ , נשרף המקדש , פסקה המלוכה ובני ישראל ויהודה הלכו בגולה : הסיבה לכל אלה היא חטאי מלכי ישראל ויהודה , להוציא את חזקיהו ויאשיהו , שעשו את הרע בעיני ה ' . הוא הרחיק לכת וראה כבר במלכות שלמה את ראשית הסיבה לפילוג ולחורבן שלעתיד לבוא ( מלכים א ט , א-ט ; יא , כט-לט . ( שלמה נדון אצלו לגינוי בשל אהבתו לנשים הנכריות שהטו את לבבו ( אמנם לעת זקנה ) "אחלי אלהים אחרים " ( מלכים א א , ג " וילכו שלמה וכל הקןהל עמו לבמה אשר בגבעון . " גבעון , היא אל גייב ( בתמונה , ( היתה אחת מארבע ערי הגבעונים ( יהושע ט ועוד . ( בימי שאול , מלך ישראל הראשון , נכבשו ערי הגבעונים ותחומן

דברי הימים הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר