|
|
עמוד:13
ספר ירמיה - הרכבו ועריכתו קשה מאוד לגלות עקרונות עריכה ברורים במתכונת הנתונה של ספר ירמיה . לעומת ספר ישעיה , ובייחוד ספר יחזקאל , שהיסוד הכרונולוגי בעריכתם בולט ביותר , וניכרת בהם בבירור מגמה לסדר את הנבואות על פי סדר אמירתן , לא ניכרת שיטה כזאת בעריכה הכוללת של ספר ירמיה , אך יש פה ושם סימנים לנטייה מעין זו . מקובל להניח , שהנבואות הראשונות בספר אכן נאמרו בתקופה הראשונה של פעילות ירמיהו . הפרקים כז-כט ; לב-לד ; לה-מד הם חטיבות , שהעיקרון המונח ביסוד סידורן הוא כרונולוגי , אך אין הם מצטרפים לרצף אחד . * עקרון עריכה שני הניכר בספר הוא ספרותי , וגם כאן יש סידור לפי חטיבות , שהבולטת בהן היא חטיבת הפרקים מו-נא , קובץ הנבואות על הגויים , שנאמרו במשך כל פעילותו הנבואית של ירמיהו . חטיבה אחרת היא הפרקים ל-לב , קובץ נבואות נחמה מתקו פות שונות . בפרק כב יש אוסף של נבואות למלכי יהודה , שלום בן יאשיהו , יהויקים ויהויכין . ? כללית ניתן לומר , שחטיבת הפרקים א-כה מכילה בעיקר נבואות , והפרקים כו-כח ; לה-מד כוללים בעיקר סיפורים על חיי הנביא וקורות ירושלים בזמנו ( וראה להלן , "סידורו של ספר ירמיה * . ('' מקובל להבחין בספר ירמיה בשלושה סוגים ספרותיים עיקריים : נבואות שיריות , נאומים בפרוזה וסיפורים ביוגראפיים . נוסף על כך יש בספר גם קטעים מזמוריים אחדים ? הנבואות השיריות מרוכזות בעיקר בפרקים א-כג וכן בקובץ הנבואות על הגויים , מו-נא . מקובל על כל החוקרים , שנבואות אלה נכתבו בעיקרן בידי ירמיהו , אף כי יש סבורים , שחלק מנבואות הגויים אינו מקורי ? . הנאומים בפרוזה פזורים בכל הספר , ומבחינה סגנונית הם דומים דמיון רב לספר דברים , הבנוי נם הוא כנאום של נביא - משה . הנבואות העיקריות בסגנון זה הן : ז , א-ח , ג ; יא , א-יד ; טז , א—יג ; יז , יט-כז ; יח , א-יב ; כא , א-י ; כב , א-ה ; כה , א-יד ; לד , ח-כב ; לה . יש מחלוקת בין החוקרים בשאלה , אם אמנם נאמרו נבואות אלה על ידי ירמיהו , או שמא הן תוספת מאוחרת , המוסרת אמנם את השקפותיו הכלליות של הנביא , אך לא את לרפורמה של יאשיהו . אין ספק , שבאורח עקרוני קידם בברכה את ביטול האלילות ואת ריכוז הפולחן בירושלים . ביטוי מובהק לכך אפשר למצוא בנבואה בפרק יא , הפותחת במלים : " שמעו את דברי הברית הזאת ... ארור האיש אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת " ... ( ב-ג . ( הנביא מזהה את ברית יציאת , מצרים עם בריתו של יאשיהו , שנכרתה בימיו . אך לא ברור לנו , אם הוסיף ירמיהו לראות את ברית יאשיהו כמפנה חיובי של ממש בהתנהגותו של העם . תוכחתו הבלתי פוסקת , המופנית נגד עבודת הבעל , המולך , מלכת השמים , וכן גינוי העבודה " תחת כל עץ רענן" ( ג , ו ) מלמדים אולי על אכזבתו מתוצאות פעולתו ' של יאשיהו . יש המוצאים הד לאכזבה זו במלים הבאות : "איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת ה' אתנו אכן הנה לשקר עשה ' עט שקר ספרים" ( ח , ח . ( נראה שלאחר מות יאשיהו היה ירמיהו עד לנסיגת העם משמירה על עקרונות הברית שכרת עמו המלך . [ יה"פ ] הרקע ההיסטורי לנבואת ירמיהו לוח כרונולוגי
|
|