|
|
עמוד:13
ולהוטים להחיות את משפחת רחב ; . 2 בפרק ט נמתחת ביקורת גלויה על יהושע ועל בני ישראל . יהושע בתמימותו ובפזיזותו האמין לסיפורם התמוה של הגבעונים וכרת להם "ברית לחיותם " ( שם , טו , ( ואת פי ה ' לא שאלו" ( שם , יד . 3 ;( כנגד מחבר א / אשר הדגיש את מעשהו של החוטא הראשון , עכן היהודאי , הציב כנראה מחבר ב ' כתוב משני בסיום פרק ו , לאחר קללת יהושע על יריחו , ובכתוב זה צוין חטאו של אחד מבני אפרים . הפסוק נשתמר במקומו זה ברוב כתבי היד של תרגום השבעים , וזה לשונו . "וכן עשה אוזן בית האלי , באבירם בכורו יסדה ובצעירו הנשאר הציב דלתיה " ( כתוב זה התגלגל בנוסח המסורה לספר מלכים א טז , לד . ( נמצאת אומר , שכנגד ההפרה האחת של ההוראה להחרים את יושבי הארץ , הבאה במהדורה א ' ומיוחסת , כאמור , לעכן היהודאי , מעמיד מחבר ב ' שלוש הפרות של החרם הנגרמות בידי בני אפרים ( שלושתן הוקדמו לציון חטאו של עכן : ( יהושע ( או שליחיו ) החיו את את משפחת רחב ואת הגבעונים , והאיש מבית האל שבנחלת אפרים שיקם את יריחו . ? מחבר ב ' מדגיש בבירור ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים את חשיבותו של שבט יהודה ואת מעמדו הדומינאנטי בקרב שבטי ישראל ( לצד בית יוסף : ( יהודה מקבל ראשון את נחלתו , והוא נוטל בפועל שני חלקים : את חלקו הוא ואת חלקו של שמעון ( בדומה לבית יוסף . ( זאת ועוד , התיאור המפורט והמדוקדק בפרקים יג-יט נועד כנראה להדגיש במרומז את היקף ההישגים של דוד ושלמה בתהליך כיבוש הארץ . חשיבות מיוחדת נודעת לכתוב בפרק יז , יג : "ויהי כי חזקו בני ישךאל ויתנו את הכנעני למס . '' הרמז לימי דוד ושלמה גלוי לעין . בה במידה שהכיבוש בימי יהושע מוצג כחלקי וכבלתי שלם , גדל חלקם של הגיבורים היהודאים , הנזכרים במפורש או ברמז , בכיבוש הארץ . ? פרקים יג-יד מציגים את כלב היהודאי בהנגדה ליהושע . פרק יג נפתח בציון זקנת יהושע ובהדגשת הטענה , שבימיו לא הושלם הכיבוש . בפרק יד , לעומת זאת , יסופר על כלב , אף הוא זקן , בן שמונים וחמש , ואף על פי כן עודנו חזק , והוא דבק בקנאות במשימה להשלים את הכיבוש , משימה שיהושע לא עמד בה : " ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמונים שנה . עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה , ככחי אז וככךזי עתה , למלחמה ולצאת ולבוא " ( יד , י-יא ; להידוק הזיקה האסוציאטיבית בין דוד ליהושע השווה יהושע יג , א למלכים א א , א ? . ( מהדורה ב ' נועדה אפוא ל"עדכן " את גרסתה של מהדורה א ' , ולקרבה לפרשנות היהודאית של המציאות . יחד עם זאת , שימורה של מהדורה א , ' חרף אי התאמתה להשקפותיו של מחבר ב , ' עשוי ללמד על כוונה להציג גרסה מתוקנת של סיפור הכיבוש וההתנחלות , אשר תוכל להתקבל גם על ידי שארית הפליטה של ממלכת ישראל , מתוך ניסיון לשוב ולגבש מכנה משותף תרבותי לכל שבטי ישראל לאחר ניתוק , שנמשך לסירוגין יותר ממאתיים שנה . פעילות היסטוריוגראפית זו היתה כנראה חלק מתוכניתו של חזקיהו לקרב ליהודה את שארית ישראל , בתקווה שיבוא יום , שבו אפשר יהיה לשוב ולאחד את כל עם ישראל תחת שלטונו של מלך מבית דוד . ככל הנראה אין זה מקרה שחזקיהו קרא לבנו , שיועד למלוך תחתיו , בשם מנשה , כשמו של הגדול והחשוב בשבטי הצפון . וכן סביר להניח , שיש יסוד ריאלי בסיפור המובא בספר דברי הימים על חגיגת הפסח הממלכתית שערך חזקיהו בירושלים , חגיגה שזומנו אליה גם תושבי הצפון ; קביעת זמנה של חגיגה זו לחודש השני ( כפי שהיה כנראה מקובל בצפון , ( אף היא מלמדת על דרכו של חזקיהו , שנהג בשארית ישראל בפשרנות ובעדנה , בניגוד ליאשיהו , שכפה עליהם בכוח את השקפותיו הפולחניות ( ראה "עולם התנ " ך , " מלכים ב כב , ג ואילך . ( . 3 מהדורה ג : ' המהדורה הדויטרונומיסטית של ספר יהושע . היקפה של העריכה הדויטרונומיסטית בספר יהושע אמנם אינו עולה על כעשרה אחוז מהיקפו של הספר , אך ידו של המחבר הדויטרונומיסטי ( להלן : מחבר ג ( ' ניכרת ברוב פרקיו של הספר . בשלב זה נוספו לספר בעיקר פרק א ופרק כג וכן הקטעים הנוספים הבאים : ב , r , CT ; ג , ב-ד , ; n- r ד , י , יב , יד , כד ; ה , ה-ו ; ח , ל-לה ; ט , כד 3 -כה , 3 מ ; ,, י , כה ; יא , יב , טו , כ * כג ; יב , א-ח ; כא , מא - כב , ח ; כד ( עיבוד של הגרעין הקדום . ( מהדורה זו של הספר חוברה ככל הנראה בידי סופר יהודאי במאה ו ' לפה '' ס בקירוב . ? לנוכח הסתירות שהיו קיימות במהדורה ב' של הספר , יש להניח , שעיקר תכליתו של מחבר ג' היה להבהיר לקורא , אם מולאה הבטחת ה ' להוריש לעמו את הארץ , שהובטחה לאבותיהם . לפי השקפתו של מחבר ג ' , הבטיח ה ' ליהושע , שהוא אכן יכבוש וינחיל לישראל את הארץ שהובטחה לאבותיהם "מהמךבר ... ועד הנהר הגדול נהר פרת " ( א , ד . ( לפי תפיסה זו , היקפה של הארץ שהובטחה ליהושע אף רחב מהיקפה של הארץ שהובטחה לאבות , שכן בבראשית טו , יח-כא מובטחת הארץ לאברהם ולזרעו , כלומר : לא רק לישראל , אלא גם לבני אברהם הנותרים . לא כן בספר יהושע , שבו מובטחת ארץ זו רק לישראלים . זאת ועוד , מחבר ג' מדגיש , כאמור , בפרק כא , מא-מג , שהבטחה זו אכן מולאה בשלמותה : "ויתן ה ' לישראל את כל הארץ אשר נשבע לתת לאבותם , ו »_ ךשוה וישבו בה . ועוז ה ' להם מסביב " ... המחבר איננו מציין באיזו תקופה מולאה ההבטחה בשלמותה , אולם סביר להניח , שהוא כיוון לימי דוד ושלמה , שממלכתם אכן השתרעה עד לפרת ( לכתוב . "ועוז ה ' להם מסביב , " השווה שמואל ב , ז , א "-. ויהי כי ; שכ המלך [ דוד ] בביתו , וה' הניח ל 1 מסביב , " ... וכן לברכת שלמה לקהל ישראל במלכים א ח , נו : "ברוך ה ' אשר נתן מנוחה לעמו ישךאל ככל אשר דבר , לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב . ( " בפרק כג מבהיר מחבר ג ' , שההבטחה תתגשם בשלבים : מקצתה בימי יהושע , ומקצתה אחרי מותו : ... " הגףם הנשארים האלה ... וה ' אלהיכם הוא יהדפם מפניכם ןהוךיש אתם מלפניכם וירשתם את אךצם )" שם , ד-ה ? . ( מחבר ג ' מציג את יהושע כממשיכו של משה וכנאמן לתורתו : בפרק ח , ל-לה מודגשת חמש פעמים דבקותו של יהושע בתורת משה ובציווייה : המזבח בהר עיבל נבנה "כאשר צוה מש ה " ( פסוקים לא , לג ) וכן "ככתוב בספר תורת מש ה " ( פסוק לא ;( דברי הברכה והקללה נקראים "ככל הכתוב בספר הת 1 ךה " ( פסוק לד ;( וכן מודגש גם בפסוק לה , כי "לא ר ; , ה ךבר מכל אשר
|
|