|
|
עמוד:10
ההרכב והחלוקה של הספר משום ההבדלים בסגנונות , ולאור הגישות השונות כלפי האישים שבספר וכלפי ראשית המלוכה בישראל , נראה כי יש לחלקו לחטיבות אחדות . זוהי חלוקה היסטורית ספרותית , שעיקרה קביעת חטיבות על פי מיון למסורות שונות ורצופות . החלוקה שלנו מיוסדת על ההשקפה , שהספר אחיד מיסודו , וכי יד המחבר ניכרת בכל חלקיו . ואלה חלקי הספר : תולדות בית עלי . פרקים א-ו להוציא את שירת חנה . עיקר עניינה של חטיבה זו הוא העדר סמכות מנהגת ויאוש מן הכוהנות , ולאו דווקא מן הכהונה . הסיפור שוטף , ואופיו - נובליסטי . השופטות האוטנטית של שמואל . פרקים ז , ב-יז ; ח , א-ז , כא-כב ; ואולי כה , א ; כח , ג . כאן נשתלבו בכפיפה אחת רשימות מידע וחלק נבואי סיפורי . הסיפור האוטנטי על שמואל , ללא תלות בעלי ובשאול , הוא הקצר שבספר . סיפורי שאול . פרקים ט-י , להוציא י , יח-כ ; יא ; יג להוציא פסוקים י-טו ; יד ; לא . חטיבה זו משקפת יחס חיובי לשאול - המתנבא , הנגיד והמלך המצליח . היא מסתיימת במפלה בגלבוע ( פרק לא . ( מבחינה אמנותית זוהי סיפורת אפית עניינית . היא שזורה רשימות כעין כרוניקאליות ( יג , יט-כג ; יד , מז-נב ) ודיאלוגים דרמאטיים ( יא , יב , יג ; יד , כז-לא , לח-מו . ( דברי שמואל לעניין המלוכה . י , יח-כ ; יב ; יג , י-טו ; טו ; טז , א-יד ; כח ; נראה שאפשר לשייך לכאן גם את דבר משפט המלך , ח , י-כא . בכתובים אלה מסופר בעיקר על מלכות שאול , אך הדמות השלטת היא שמואל . הוא הקובע את התנהגות המלך ואת סמכויותיו ( יב ; וכאן אף בלא להזכיר את השם שאול , ( הוא הגוזר בדבר ה' על קריעת הממלכה , והוא המושח את דוד לנגיד . רישומם של הפרקים הללו , בהבדל מסיפורי שאול - שהנביא , ולא המלך , הוא המכריע גם בענייני מלחמה , ולא כל שכן - בענייני פולחן . הצורה הספרותית של חטיבה זו אף היא ייחודית . אין היא נובליסטית עניינית כמו בסיפורי שאול , אלא עיקרה דברי הטפה , אזהרות וךיטוריקה נבואית חגיגית . גם החלק הסיפורי המצומצם ניתן בדרך הצגה דרמא טית . הצביון השלו , האופטימי והבהיר ברובו , האופייני לסיפורי שאול , אינו דומינאנטי עוד , אלא ניכרת נימה של עצב מהול בזעם , הכרוכים במגרעות המלוכה ובסילוק המלך הראשון . סיפורי שאול ודוד . פרקים טז-ל . אפשר לשייך סיפורים אלה לתולדות מלכות שאול , אך הגיבור העיקרי בהם הוא דוד . המוטיב המרכזי הוא שאול האחוז רוח רשעות , ההולך וכושל , ודוד הצדיק ממנו . זוהי שרשרת רצופה של סיפורים , החוזרים ונשנים , לעתים תוך דמיון זה לזה ( כד ; כו , ( ולעתים בשינויי צורה ובצורה מסוכסכת ( טז , יד-כג , יז , לא-מ , נה-נח ; יח , יז-ל ; והשווה שמואל ב ג , יב-יז . ( במקרים אחדים נעשה הז בר ברצף הטקסט , בלי כל קשר לסיפור הראשון ( שמואל א כא , יא-טז , כז , א-ז . ( סיפורים אלה רוויים התפרצויות רגשיות , וסימנם דרמה נמשכת של רדיפה . אין לפסוק בבירור מיהו הנרדף : המלך או שר האלף הדחוי . זוהי סיטואציה סוערת וטרופה . בכתובים אלה מצויים , על פי גזרת המספר האמן , חזרות , כפילויות , הבדלים פנימיים ושפע של קטעי שיח . כל זאת - בהבדל גמור מן הסיפורת התמציתית והמאופקת שבסיפורי שאול ובסיפור מלכות דוד . תולדות עלי ובניו וסיפורי שאול ( באלה שלובים גם סיפורי שמואל ;( הסיפור האוטנטי של שמואל ; סיפורי שאול ודוד וסיפור מלכות דוד . לשונן של הרשימות הכרונולוגיות והגניאלוגיות ואף של עלילות גיבורי דוד השלובות בספר היא קצרה , מתומצתת וכרוניקאלית מיסודה , אך היא משלימה את הסגנון הענייני החדור ברובו של הספר . ? בצד הסגנון האפי , נשתלב בכל חלקי הספר סגנון ךיטורי נבואי , המאפיין את הופעתם של נביאים ואנשי אלוהים ושל האנשים הנלווים להם . סגנון זה שולט בדברי איש האלוהים לעלי ( שמואל א ב , כז-לו ;( בדבר ה' אל שמואל בשילה ( ג , יא-יד ;( בדבר שמואל לעם לפני ההתקבצות במצפה ( ז , ג ;( ב"משפט המלך" ( פרק ח , ( במידה מסוימת ; בדבר שמואל במצפה לפני בחירת המלך ( י , יח-כ ;( בדברי הצוואה של שמואל ( פרק יב ;( בדברי הזעם של שמואל לשאול ( ינ , יג-טו ; טו , י-לד ;( בדברי שמואל העולה באוב ( כח , טז-יט ;( בחזון נתן על ממלכת בית דוד "עד עולם , " ובתשובת דוד ( שמואל ב ז ;( בתוכחת נתן לדוד ובמשל כבשת הרש ( שם יב , א-טו ;( בנבואת גד החוזה ובדברי החרטה של דוד ( שם , כד , י-טו , יז-יט . ( לכך יש לצרף גם את השירות ששולבו בתחילת הספר ובסיומו : שירת חנה ( שמואל א ב , א-יא ;( " דבלי השיךה הזאת" של דוד ( שמואל ב כב , ( ובעיקר קינת דוד על שאול ויונתן ( שם א , יח-כז . ( "דברי ךוד האוזרנים '' ( שם כג , א-ח ) נבדלים בסגנונם משאר השירות , וייתכן שיש לשייכם לגוף הספר . ריטוריקה בעלת צביון פיוטי משולבת גם בסיפו דים הרבים שבספר . שם מביא המחבר את הדברים לפי מוצא פיהם של האישים או של קבוצות אנשים במעמד חגיגי - או בשעת התרגשות ( שמואל א א , יא , טו-יז , כו-כח ; ב , כג-כו ; יד , ז-י , יד , כד , מה ; יז , מה-מח ; כ , מב ; כב , ז-י ; כד , ט-כב ; כו , יח-כה ; שמואל ב ב , כו ; ג , כח-ל , לג-לה , לח-לט ; ד , ט-יב ; יד , יג-יח ; טו , ז-ט ; יז , ז-יד ; יט , א , כג , כח-כט , לה-לח ; כ , א : שם מדובר כנראה במטבע של דיבור עממי ; כ , יח-כ ? . ( ספר שמואל הוא היחיד בספרי נביאים ראשונים , שבו חסר הסגנון הךבטרונומיקטי המצוי לרוב בשאר ספרי נביאים ראשונים , ' במסגרות הספרים ואף בסיפורים עצמם . רק בכתובים מעטים בספר שמואל יש לכאורה סימנים לסגנון זה ( שמואל א ז , ג ; ח , ז-ט ; י , יח-כ ; יב , כ-כה ; שמואל ב ז , י-יא , כג-כז . ( ניבים לשוניים אלה נראים כתשתית של סגנון , שהתהווה בסיטואציה מסוימת בימי הממלכה המאוחדת ( בעיקר שמואל ב ז , י , יא , ( ולכן יש להגדירם כסגנון קדם ךבןימי ( קדם דבטרונומיסטי , ( או כאלמנטים ראשוניים של סגנון זה . הגדרה זו אפשר להחיל על הסגנון הנקוט בספרי נביאים ראשונים ובספר ירמיה , ולאו דווקא על ספר דברים , שעניין קדמותו הוא פרשה בפני עצמה . עוד נדון להלן במשמעותו של סגנון זה לשאלת זמן חיבורו ורקעו ההיסטורי של ספר שמואל . [ שא"י ]
|
|