|
|
עמוד:8
ועל בני דורו שהטביעו חותם נצחי על השירה , על הספרות ועל האמנות הצרפתית והעולמית . את החיבור הזה , שאותו הכתיר בכותרת " שרל בודלר , " פרסם תאופיל גוטייה בפברואר , 1868 פחות משישה חודשים לאחר מות בודלר . גוטייה — הסופר , המשורר , המחזאי , העיתונאי ואיש המסעות , שחרת על דגלו הספרותי את הסיסמה " אמנות לשם אמנות" ודגל בהתנתקות מהריאליזם לטובת נסיקת הדמיון האמנותי לפסגות הגבוהות ביותר של העל טבעי והפנטסטי — זיהה את כישרונו הגדול של בודלר , הצעיר ממנו בעשר שנים , עודד אותו בראשית דרכו וראה עצמו כמעין אחראי רוחני להתפתחותו האמנותית . גוטייה " מינה" עצמו למגינו של המשורר הן מפני מבקריו החריפים והן מפני אופיו שלו . הטקסט הסיפורי תיעודי הזה — מקור חשוב להבנת שרל בודלר ויצירתו , נמסר אמנם מנקודת מבטו של ידיד , אך כולל גם דברי ביקורת שרק אוהב אמיתי מסוגל לבטא . ראובן מירן
|
|