התהוותו של הועד לשיחרור האומה

עמוד:162

וכלכליים להגשמת התכנית להצלת העם היהודי באירופה . " המלחמה למען הצעת ההחלטה הזאת היתה עיקר פעלו של הוועד . מלחמה זו נמשכה שמונה חדשים , ופרטיה הם פרק עגום בתולדות הציונות באמריקה שנחלצה למלחמה נגד הצעת ההחלטה . בסוף נובמבר , למרות דחיות וקנוניות , הובאה הצעת ההחלטה לפני ועדת החוץ של הקונגרס . שבוע ימים דנה הוועדה בשאלה ושמעה עדים . בין העדים הופיע רביי סטיפן ס . וויז , יושב ראש של תריסר מוסדות ציוניים באמריקה . הוא העיד נגד הצעת החוק . הוא אמר שאמנם יפה מאד מצד האדונים הנכבדים בוועדת החוץ שהם מטפלים בשאלה הומאניסטית זו , אך מן הראוי היה שבהצעת ההחלטה ייאמר גם שהיהודים שאותם יש להציל צריכים לנסוע לארץ ישראל . אך בכלל , המשיר וויז , החשוב בהצעת ההחלטה איננו בתכנה דווקה אלא בעובדה שיוזמיה הם אנשים בלתי רציניים , שכל מטרתם לאסוף כסף על סמך האסון הגדול , ואין לאמץ את ידיהם על ידי קבלתה של הצעת החלטה כזאת . כתוצאה מעדות זו מפי איש שהאמריקאים התרגלו לראות בו את דוברם של היהודים בכל העניינים הציוניים דחתה ועדת החת של הקונגרס את הדיון בהצעת ההחלטה שלנו , ונדמה היה שנקברה שם . לתמהון הרב ווייז וידידיו הרי כעבור ימים אחדים אושרה אותה הצעת החלטה עצמה פה אחד על ידי ועדת החוץ של הסינאט אשר בה הציונים פשוט שכחו לפעול נגדנו . יש להעיר כי עדותו זו של וויז עוררה נגדו סערה של התמרמרות והרבנים האורתודוכסיים בניו יורק תבעו אותו לדין תורה . הוא סירב בשצף קצף להופיע בפני דיךתורה זה . הצעת ההחלטה נתקבלה בוועדת החוץ של הסינאט יומיים לפני פגרת חג המולד , ומליאת הסינאט לא הספיקה לדון בה . כשהתכנס הסינאט באמצע ינואר הועלתה הצעת ההחלטה על סדר היום לישיבת ה 23 בינואר . 1944 אולם בינתיים קרו הרבה דברים . בשעת הוויכוחים הארוכים בענין הצעת ההחלטה התחילו חוגים שונים להתעניין באפשרות הממשית של הקמת משרד ממשלתי , מעין מיניסטריון מיוחד , להפסקת ההשמדה . בין המתעניינים היה מר מורגנטאו , שר הכספים של ארה"ב . לאחר שנתקבלה הצעת ההחלטה שלנו בוועדת הסינאט , הצליח מורגנטאו לשכנע את רוזוולט לפעול . ב 21 בינואר , יומיים קודם שתגיע הצעת ההחלטה למליאת הסינאט , הקים רוזוולט את "המוסד המלחמתי לפליטים , " שבראשו הועמדו שלושה שרים - שרי המדינה , הצבא והכספים ( כפי שנדרש בהצעת ההחלטה שלנו להקמת סוכנות ממשלתית של מומחים מדינאיים , צבאיים וכלכליים , ( אולם סמכותו של ה"מוסד" הורחבה על כל מיני פליטי חרב והצלת היהודים הוזכרה כמטרה ראשית רק במכתב לוואי של רוזוולט בפרטו את תפקידי המוסד . כתוצאה מיצירת "המוסד המלחמתי לפליטים" הסיר הסינאט מםדר היום את הצעת ההחלטה שלנו .

סוכנות סטימצקי בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר