מודיעין וספר

עמוד:47

" ובדמם   הבוקר   יעלה" זיכרון   והנצחה   בישראל   ערכו   אלי   שילר   וגבריאל   ברקאי   אריאל ,   כתב   עת   לידיעת   ארץ-ישראל ,   אוקטובר   2005 אפרים   לפיד כמעט   בכל   יום   אנו   חווים   בארץ   את   הזיכרון   הקולקטיבי   והאישי   בהקשר   מלחמות   ישראל , השואה ,   הנופלים   על   ביטחון   ישראל   וחללי   הטרור . כעמותה   המנציחה   את   חללי   קהילת   המודיעין ,   אנו   שותפים   להנצחת   זכרם   של   הישראלים וראוי   שנכיר   את   הנעשה   בתחום   זה   במקומות   ובארגונים   שונים   בארץ . הספר   "ובדמם   הבוקר   יעלה"   מציג   מגוון   מחקרים   שנעשו   בנושא   ההנצחה   בחברה   הישראלית . הספר   מביא   את   סוגיית   הזיכרון   וההנצחה   במסורת   הדרוזים   בישראל  ( כתב   שמעון   אביבי , חבר   הנהלת   המל"מ , (   את   ספרות   ההנצחה   בישראל ,   תולדותיה   ואופייה ,   אתרי   תיעוד   והנצחה לנופלים   במערכות   ישראל   וכן   מאמר   מלומד   של   מוקי   צור   על   תרבות   הזיכרון   וההנצחה בראשית   ההתיישבות . על   הבמה   -   מחזה   בנושא   מודיעין הבן   הטוב מאת :   יוסי   מלמן   ורמי   דנון בימוי :   רמי   דנון משתתפים :   יוסי   גרבר ;  אוהד   שחר ;  עידו   מוסרי ;  שירי   גולן ;  יבגני   פלביץ' התיאטרון   הקאמרי על   המחזה " הבן   הטוב"   הוא   מחזה   על   בגידה ,   אהבה ,   נאמנות ,   פטריוטיזם ,   מדע   וביטחון .   המחזה   מנסה לתאר   את   הקו   הדק   המפריד   בין   החוקי   לבלתי   חוקי ,   בין   המוסרי   לבלתי   מוסרי   ובין   המותר לאסור   בחברה   דמוקרטית . לכאורה ,   בגידה   ונאמנות   הם   מונחים   מנוגדים   זה   לזה .   אך   אם   מגיעים   לליבת   הערכים   שהם מייצגים ,   נחשפות   דילמות   מוסריות   ואתיות   המתנגשות   לכאורה   עם   החוק .   אז   מתברר   שכל מושג   מכיל   למעשה   את   זרעי   האחר .   בצופן   הגנטי   של   בוגד   יימצא   די-אן-איי   של   נאמנות . המחזה   עוסק   בין   השאר   בשאלה   מהן   בגידה   ונאמנות ?  בגידה   במי ?  נאמנות   ל מה ?  מדוע   חברה מודרנית   סובלנית   כלפי   בגידה   באישה ,   במשפחה ,   בילדים ,   יותר   מאשר   כלפי   בגידה   במולדת ? נושא   נוסף   הנגזר   מהמשוואה   של   בגידה   ונאמנות ,   הוא   המדע   בשירות   הביטחון .   האם   המדע אוטונומי ?  האם   מרגע   שתרם   המדע   את   תרומתו ,   רשאית   המדינה   בשם   האינטרס   הביטחוני להפקיע   אותו   לצרכיה ,   לכל   מטרה   שתחפוץ   בה ? על   סודיות   וביטחון סודיות ,   מידור   ומעטה   כבד   של   חשאיות   מאפיינים   את   דרכם   של   מרבית   הממסדים   הביטחוניים   בעולם .   העומדים בראשם   ופקודיהם   רואים   עצמם   לרוב   ככוהנים   גדולים ,   כשומרי   החותם   של   הסודות   הכמוסים   ביותר .   בשם   הביטחון הם   מנסים   תמיד   להטיל   צנזורה ,   למנוע   פרסום   של   מידע ,   גם   אם   יש   בו   כדי   לשרת   את   מטרתם .   הם   נוטים   לחשדנות ורואים   צל   הרים   כהרים .   הם   נוטים   גם   להרבות   בהשמעת   לחש   הקסמים   "ביטחון   המדינה , "   בציפייה   שהכול   יזדקפו ויעברו   לדום .   הנטייה   הזאת   עלולה   לגרום   לקיבעון   מחשבתי   ולעורר   את   יצר   הנקמנות .   כיוון   שמופקדת   בידיהם   עוצמה אדירה ,   לא   פלא   שלעתים   הם   תופסים   את   עצמם   כמי   שעומדים   מעל   לחוק   ומשתמשים   לרעה   בסמכויות   שהופקדו בידיהם . יש   עימות   מובנה   בין   הצורך   הבסיסי   ביותר   לחשאיות   לשם   ביצוע   פעולות   מודיעין   ובין   הפתיחות   התקינה   של   חברות דמוקרטיות .   אולם   למעשה   לא   צריכה   להיות   סתירה   בין   ערכי   ביטחון   לערכי   דמוקרטיה ,   אף   שמתקיים   מתח   קבוע בין   השניים ,   בין   ערכים   דמוקרטיים   של   פתיחות ,   של   זכות   הציבור   לדעת ,   של   שמירה   על   זכויות   הפרט ,   לבין   הצורך של   הדמוקרטיה   לגונן   על   עצמה   מפני   אויביה   ומהרסיה .   אנשי   הביטחון   לא   תמיד   מצליחים   להבין   את   מהותם   של   ערכי הדמוקרטיה ,   שהם   פועלים   בשמה ,   וקשה   להם   להפנים   ערכים   דמוקרטיים .   במקרים   אלה   הם   חוצים   את   הגבול   הדק המפריד   בין   ביטחון   לדמוקרטיה .   לפיכך   בסופו   של   דבר ,   ייפגעו   גם   הדמוקרטיה   וגם   הביטחון . יוסי   מלמן

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר