|
|
עמוד:29
כעבור שבעה ימים מאז הגעתי לוויגו , ב29- בינואר , 1940 חציתי ברכבת את הגבול לפורטוגל בדרכי לליסבון , כבלדר הקונסוליה . כעבור שנים , בקוראי את זיכרונותיו של ווינסטון צ'רצ'יל על מלחמת העולם השניה , בכרך א , ' ( עמודים ( 682 , 510 הזדקר לעיני השם Vigo והסיפור על האניות הגרמניות . ב22- במרץ , כותב צ'רצ'יל , אז הלורד הראשון של האדמירליות ( שר הצי , ( לראשי המבצעים ומודיעין , סודי-לפעולה ( for : action secret ) are non-German , and among the merchant ships , many of whose crews there are still a number of German “ Mr . Shinwell declares that in Vigo Is there anything in this ?" brought them out , suitably rewarded . up by our ships , and those who had to sea , where they could be picked to get these crews to take the ships some organisation it would be possible suggests that with a little money and Ger man many of non-Nazis . He מסוף חודש פברואר ועד מחצית אפריל , 1940 טובעו ע"י הצי הבריטי שש אניות גרמניות שיצאו מנמל וויגו , ושלוש נלכדו על צוותן . הקונסול החרוץ והיצירתי לא בזבז את זמנו וכך גם שר ההגנה ( היהודי ) שינוול . אני כמובן , לא הייתי מודע להשתלשלות האירועים לאחר עזיבתי את , Vigo אך נעים לי לחשוב שאולי גם אני תרמתי משהו במערכה הזאת . חקירה בגיברלטר למחרת היום הוזמנתי למפקדת הצי לשם תחקור . בחדר ישב קצין בדרגת אלוף משנה . ליד שולחן בפינת החדר ישבה מזכירה . מסרתי לו את המכתב מהקונסוליה בליסבון והוא פתח בשאלות ראשוניות : איך ניצלתי , מה עשיתי בספרד ואיך הגעתי לגיברלטר . בעברו על פרטיי האישיים בפספורט , שם לב לכך שנולדתי בפולין והפליג בדבריו על מזלם הטוב שלי ושל משפחתי , אשר מצאו מקלט בפלשתינה בזכות הבריטים , לעומת גורלם המר של בני עמי באירופה . הדברים אשר נאמרו בנימה אוהדת אך פטרונית קמעה , הרתיחו את דמי , ופתחתי בהרצאה בדבר זכותו של העם היהודי על ארץ-ישראל , על מקומם ותפקידם של הבריטים בה , על סגירת שערי הארץ ומניעת הצלת היהודים . בקיצור , פרק בציונות המדינית בקליפת אגוז . לא ברור לי עד היום מניין באה לי התעוזה !? אולי הייתה זו השפעת כוסית המשקה אשר הרמתי עם שכני לפני יציאתי מהמלון . הקצין נראה תחילה קצת נבוך למשמע דברי , המזכירה סובבה את הכסא עם פניה אלי אך עוד בטרם סיימתי את דברי , הבחנתי בחיוך קל העולה על פניו של האל"מ . הוא לא הגיב על דברי וחזר לתחקר אותי ברוח טובה . בין היתר הוא ביקש ממני לצייר פרטים הזכורים לי מהצוללת הגרמנית כפי שראיתיה על פני המים . כאשר שרטטי את המתקן לחיתוך רשתות בחרטומה וצורתו של ה , Tower Conning- הדבר עורר בו עניין ואז שאל אותי לפשר בקיאותי בנושא . סיפרתי על היותי בוגר בי"ס ימי באיטליה ושהזדמן לי לא פעם לראות צוללות איטלקיות נכנסות לנמל צ'יוויטווקיה . לדברי האל"מ , מתקן החיתוך בחרטום הוא אופייני לאיטלקים ואומץ כנראה על ידי הצי הגרמני . לבסוף , לאחר עיון בתרשומת שלפניו , חזר לשאול אותי על מעשיי בויגו . השיחה הסתיימה באווירה טובה , הקצין נפרד ממני בחמימות , הבטיח למצוא עבורי תפקיד הולם באנייה בריטית , והוחזרתי למלון ברכב של הצי . כעבור מספר ימים ( ב11- בפברואר , ( הועליתי על אונית נוסעים חמושה , Castle s . sLandaff בדרכה לדרום אפריקה דרך תעלת-סואץ . הוצע לי להצטרף לצוותה בתפקיד קצין זוטר ( קצין רביעי ) צבי קינן - תעודת זהות נולד ב1921- בלודז , פולין . עלה ארצה ב1934- עם הוריו , אשר הקימו את ביתם בתל-אביב . ב1937- נסע ללמוד בבית הספר לקציני-ים בצ'וויטווקיה שבאיטליה , ובסיום לימודיו ב , 1939- שירת כקדט וכקצין באניות צי הסוחר הדני והבריטי , בעת מלחמת העולם השניה . היה פעיל במשימות העפלה ומודיעין ושימש כעוזרו של אנציו סירני בשליחות בעירק . במלחמת השחרור הצטרף לחיל הים והיה ממעצבי דמותו של החיל . שירת בתפקידי פיקוד - מפקד פריגטה ומפקד שייטת משחתות - וכן , בתפקידי מטה - ראש אגף מודיעין ימי , ראש מחלקת ים וממלא מקום מפקד חיל הים . כמו כן שירת במטה הכללי של צה"ל כסגנו וכממלא מקומו של ראש אגף מודיעין ( אמ"ן . ( שימש כנספח צה"ל הראשון באיטליה וכנספח ימי לארצות מערב אירופה . בוגר ביה"ס לפיקוד ומטה של הצי הבריטי בגריניץ . ' מר צבי קינן השתחרר מצה"ל ב1962- בדרגת אלוף משנה , והתמנה כמנהל הכללי של החברה הממשלתית לתיירות . ייסד ופעל בחברות הפיתוח האזוריות ( כגון : החברה לפיתוח אילת , החברה לפיתוח ים המלח , חברת אתרים , חברה לפיתוח מזרח ירושלים , יפו העתיקה , רשות החרמון וכו . ( ' במרץ 1970 התמנה כמנהל הכללי של פרדס סינדיקט וחבר במועצה לשיווק פרי הדר . באפריל 1971 התמנה כחבר במליאת רשות הנמלים . בדצמבר 1976 התמנה כמנהל הכללי של המועצה לשיווק פרי הדר . ובהמשך כיהן כיו"ר רשות הנמלים והרכבות .
|
|