|
|
עמוד:34
החלטות ממשלה שעסקו בארגון מערך האבטחה בחו"ל , ( מכוח תקנות וחוקים ספציפיים כגון חוק האזנת סתר , ( 1979 ) חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים , ( 1981 ) חוק הגנת הפרטיות , ( 1981 ) ובעיקר מכוח תקדימים שנוצרו במהלך השנים . בשנת , 2002 במהלך תקדימי בתולדות המודיעין בישראל , נחקק חוק השב"כ ובו נקבעו תפקידיו , מבנהו , סמכויותיו ודרכי הפיקוח על פעילותו . זהו ארגון המודיעין היחיד בישראל שנחקק לו חוק , דבר שהוציאו ; סופית מאלמוניותו . החוק אושר בכנסת בעיצומה של האינתיפאדה השנייה ולא זכה לדיון ציבורי בדבר האיזון הנכון בין ההגנה על הדמוקרטיה ובין הצורך להגן על מי שחי בה . החוק נסמך בעיקר על החוק האנגלי המקביל . חוקים דומים שנחקקו בארצות הברית , קנדה , אוסטרליה ובמדינות אחרות , עברו תהליך בחינה וביקורת ציבורית במהלך החקיקה ולאחריה . נייר עמדה של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא חוק השב"כ מציין שאחד הסעיפים הבעייתיים בחוק הוא הגדרת ייעוד השירות ותפקידיו . בחוק נאמר : " השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה , סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו , מפני איומי טרור , חבלה , חתרנות , ריגול וחשיפת סודות המדינה , וכן יפעל השירות לשמירה ולקידום אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה , והכול כפי שתקבע הממשלה ובכפוף לכל דין . " נייר העמדה מציין כי " רמת העמימות , שבהגדרה זאת היא ללא אח ורע , אפילו לא באנגליה , מפקיעה את המשמעות המגדירה והמגבילה של הוראות בדבר תפקיד השירות וייעודו . " בנייר העמדה נמתחת ביקורת גם על המשמעות המעשית של האחריות המיניסטריאלית על השירות , על סמכויות חקירה מיוחדות וכן על הגדרת תפקידיו וסמכויותיו של מבקר השירות , שהן מוגבלות בהשוואה לעמיתו במדינות אחרות . בהמשך נדרש המסמך לסוגיות נוספות ומציין : " מאפיין משותף לאנגליה ולישראל , שאיננו קיים במדינות אחרות : תפקיד השירות להגן על ביטחון המדינה ללא דגש על איסוף אינפורמציה . במקרה שלנו מגדיל החוק עשות וקובע את תפקיד השירות כשמירה וקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים של המדינה . הגדרה כזו עלולה לגרום לעודף פעלתנות של השירות . " דבר זה , על-פי המסמך , איננו קיים בחוק האנגלי הדומה , הנחשב למרחיק לכת יחסית . מקובל כי הממ"ס מתמקד באיסוף המודיעין בתחומים שעליהם הוא מופקד ולא מעבר לכך . יתר על כן , מלבד העמימות העלה החוק את הבעיה של סמכויות השב"כ בנושאים הנתפסים פוליטיים . בשנת 2007 העלתה האגודה לזכויות האזרח את הסוגיה בפני היועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיגדיר את גבולות סמכויותיו של השב"כ בנושאים פוליטיים . במכתב תשובה של ראש השב"כ ליועץ המשפטי לממשלה באה לידי ביטוי גישת השב"כ בעניין זה , ולפיה : " הארגון ? השב"כ > מופקד על קידום ערכי היסוד של המדינה כיהודית ודמוקרטית ורשאי לבצע מעקבים והאזנות סתר נגד אלה הפועלים לשינויים תוך ' מאפיינים חשאיים , ' גם אם הם פועלים כחוק ; עם זאת , כשאין חשד לעברה , לא יבוצעו מעצרים , חיפושים ותשאולים ... . השב"כ הוא ארגון שיש לו תפקיד חיוני במציאות החיים בישראל , ולשם כך ניתנו לו כוחות וסמכויות רחבי היקף . הפעלתם באופן נכון וראוי חשובה לדמוקרטיה הישראלית , לשירות עצמו כדי לשמר את הלגיטימציה הציבורית החיונית לפעולתו , וכמובן חשובה לכל אזרח . " ברור שנוסח התשובה מעורר כמה שאלות סביב חופש הפרט וחופש הביטוי , אך אלה אינם מעניינו של מאמר זה . נקודה מעניינת נוספת הנוגעת לאזרח : בחוק השב"כ יש פרק שנדרש לסיווג הביטחוני " ) התאמה ביטחונית ( " ולפיו השב"כ אחראי על בדיקות הביטחון לתפקידים מסווגים בישראל . הדבר איננו קיים בחוקים דומים העוסקים בסמכויות ארגוני ממ"ס בעולם המערבי . החוק מאפשר למי שנפסלה מועמדותו ( בשפת החוק "מי שרואה עצמו נפגע מהחלטה בדבר אי-התאמתו הביטחונית למשרה ( " להגיש ערער לוועדה שבראשה שופט בדימוס . לא ברור עד כמה מועמדים לעבודה מסווגת מודעים לאפשרות העומדת בפניהם . כמה הערות לעתיד דיון בתפקידיו של הממ"ס במשטר דמוקרטי איננו צריך להישאר נחלת מעטים יודעי סוד . גם מצבה הביטחוני המיוחד של מדינת ישראל איננו צריך למנוע דיון וחשיבה בעניין זה . תרומה נכבדה לשיח ציבורי בנושא עשויה לבוא מן האקדמיה . הממ"ס טומן בחובו סוגיות אזרחיות וביטחוניות ודילמות מגוונות בתחומים אקדמיים שונים : מדע המדינה , משפטים , לימודי מידע , פסיכולוגיה , סוציולוגיה , יחסים ביןלאומיים וממשל . נושאים כמו השוואה בין חוק השב"כ לחוקים דומים במדינות דמוקרטיות , ההיסטוריה של הממ"ס , תחומי הפעולה והאחריות שלו , יחסי גומלין עם רשויות אחרות , האיזון בין דרישות הביטחון ובין זכויות האזרח , חוקים ותקנות בארץ ובעולם - ממש מחכים למחקר אקדמי . בארצות הברית ובמדינות אירופה נושא המודיעין המסכל נעשה לתחום לימוד ממוסד במסגרת לימודי המודיעין ובמסגרות אחרות . בישראל , הוראת המודיעין המסכל טרם מצאה לה אכסניה אקדמית . תהליך גלובלי שהחל בשנות ה90- לא פסח על מדינת ישראל : עלה כוחם של ארגוני זכויות האדם והחקיקה שנועדה להגן על הפרט מפני השלטון , והחלו להישמע בעולם קריאות להסדרת מקומו של המודיעין המסכל עד סוף שנות ה50- היה דבר קיומו של השב"כ סוד מדינה , וראש הממשלה דוד בן-גוריון אמר בכנסת ( 1957 ) כי " במדינת ישראל אין שירות ביטחון" . 21 ראו : חוק השב"כ באתר השב"כ : http : // www . haaretz . co . il / hasite / spages / 861580 . html ? more = 1 . 24 . http : // www . idi . org . il / PublicationsCatalog / Pages / PP–3 / Publications–Catalog–2003 . aspx . 23 . http : // www . idi . org . il / PublicationsCatalog / Pages / PP–3 / Publications–Catalog–2003 . aspx . 22 . http : // www . shabak . gov . il מ21- במאי . http : // www . ia fi e . org . 25 . 2007
|
|