|
|
עמוד:40
של מדור מצרים גם תימן ומדינות צפון אפריקה , ולמדור עיראק נוספו חקר ערב הסעודית ונסיכויות המפרץ הפרסי . ההתעניינות בארצות מוסלמיות נוספות צורפה לתחום האחריות של המדור הבין ערבי . " החומר נשלח על ידי מדור עריכה לתפוצה של ענף האיסוף ( אחד משלושת הענפים שהרכיבו את מחלקת המודיעין עם הקמתה ) ולכל הגורמים הנוגעים בדבר , לאחר עדכון והתאמה עם לשכת ראש ענף המחקר . לכל ידיעה צורף טופס טיולים אחיד , שמקבליו נדרשו לציין לאילו נמענים נוספים יש להפיץ את המידע . " כל המידע נרשם בכרטסות ועודכן באופן שוטף . כרטסות האישים היו מפורטות ומעודכנות בחתך יחידות וחילות , והן אפשרו לגבש תמונה עדכנית לגבי מצב הקצונה בצבאות הערביים . הכרטסות הושלמו על ידי תיקים , בעיקר נושאיים , ריכוז מטרות , מסמכים , מפות , תרשימים ותצלומים למבצעים ולתוכניות מגירה ; " כל חומר הגלם שהגיע , מכלל הסוכנויות , עבר לענף איסוף , וזה תיאם , כיוון ופענח אותו . משם הועבר החומר לענף המחקר , וזה יצר ממנו תמונת מודיעין . מהר מאוד הפכנו לסוכנות המודיעין הבכירה של מדינת ישראל הצעירה . " בכל בוקר קיימתי ישיבה של ראשי המדורים . כל אחד נדרש לעדכן בקצרה מה התחדש בתחומו ולתת לזה משמעויות . בהזדמנות זו נתתי הנחיות במה להתמקד והיכן להשקיע ולהשלים . הישיבות הללו התנהלו באווירה מקצועית אך פתוחה וידידותית . זו חוויה שכל מי שהשתתף בה זוכר אותה יפה . גבלי לאחר שמונה לתפקיד ראש אמץ , היה מזמן לעתים את ראשי הענפים לדיון אצלו , מבקש מאיתנו חוות דעת בנושא מסוים ונותן הנחיות מקצועיות לפי הנדרש . אני הייתי מעביר את ההנחיות המקצועיות האלה למי שצריך ; העבודה מול הצרכנ > ם " הנהגתי סדרה של דררוות - יומי , שבועי חצי שנהי ושנתי . כל אחד היה צריך לסכם את המידע בתחומו לרמה המחקרית הגבוהה יותר . כל מדור מרחבי הוציא לסיכום עבודתו ספרי על הצבא שחקה על פי מתכונת אחידה שהתוויתי . היא כללה סקירת רקע כללית מדינית חברתית מנהלית גיאוגרפית וכן פרק על שיטות לחימה . הספר הראשון למשל היה ספר הליגיון הערבי ' ( לימים צבא הממלכה הירדנית , ( שהתחלתי לכותבו כשהגעתי למדוה והוא הושלם על ידי יורשי בראש המדור , ביבר . הסיכום השנתי היה למעשה הערכת המצב המודיעינית של כלל צה"ל . ראש המחלקה הוא שהציג את הערכת המודיעין בפני המטביל והממשלה . הגשתי את הטיוטות , לפעמים הוא ( גבלי ) העיר עליהן ולפעמים זימן אותי אליו לקבל הבהרות . לאחר מכן הודפס הסיכום והופץ . אני זוכר שפעם אחת קרא לי גבלי ואמר שקיבל את הדו"ח בחזרה מהרמטכ " ל דיין שלא מצא לנכון להעיר ולו הערה אחת . זכיתי להגיש את דו"ח המודיעין השנתי ארבע פעמים . כאשר ניתחנו את המשמעויות של המודיעין שהפקנו , ציינו את כל האפשרויות שנראו לנו הגיוניות , אך דירגנו אותן לפי סדר מנומק של הסתברויות . כאשר הצטיירו בפנינו כמה מגמות וכיווני פעולה , הצגנו אותם באופן מפורש . ההכרעה והניתוח היו תמיד שלי . במידת הצורך נתתי ביטוי לעמדות עקרוניות חריגות , אך הבאתי את כל המידע הרלוונטי כך שמקבל החומר יידע מדוע ראש ענף המחקר שם את משקלו על ההערכה הזאת ולא הזאת . כאשר חשבתי שהדבר הכרחי שלחתי את ראשי המדורים , לעתים לבדם , לשיחה עם גורמי התכנון והמבצעים . אם היה צורך לתת מודיעין לקראת מבצעים שתוכננו , עמדתי על הצורך להציג גם את התחזית הצפויה של תגובת האויב ולנמקה וגם להציג אפשרויות פעולה נוספות . בסך הכול , אני חושב שקראנו את המפה נכון , אפילו שבגלל היעדר מידע לא תמיד הצלחנו להתריע , כמו למשל על המהפכות השלטוניות בסוריה בתחילת שנות ה 50 וגירוש המלך פארוק ממצרים ב . " 1952 הפגישה עם פרופסור גיחון תמה , הזמן חלף לו במהירות . התפעמנו מן הזיכרון החד , מרהיטות הביטוי ומדקות האבחנה בדבריו של מארחנו . וכששוחחנו בינינו , הסכמנו כי בעוד שהטכנולוגיה מתפתחת בקצב מסחרה נשארת ההוויה האנושית על ביטוייה המודיעיניים כשהייתה . מה שהיה - הוא שהווה , במובנים רבים . בתחושה זו נפרדנו 1 מפרופ גיחון כשאנו מאחלים לו בריאות טובה ואריכות ימים . " כל מדור מרחבי הוציא לסיכום עבודתו 'ספר' על הצבא שחקה על פי מתכונת אחידה שהתוויתי . היא כללה סקירת רקע כללית מדינית חברתית מנהלית גיאוגרפית וכן פרק על שי / 0 ת לחימה" 7 ו \ יו נוסף ראו אשגר מורשת מיוחד בנושא ראשית המחקר באמיין , שכתב וערך 0 א"ל גדעון מיטשניק
|
|