פלישת  צבאות ערב  הסדירים

עמוד:35

גם   אחרי   שנודע   לארגוני   המודיעין   תוכן   ההחלטות   של ועידות   הליגה   הערבית ,   לא   נשתנתה   הערכתם "   : באשר לתכנית   להקים   צבא   כל-ערבי ,   ערכן   של   כל   תכניות   אלה   - אף   כצעדים   לעתיד   רחוק   יותר   -   מוטל   בספק   רב   בהתחשב בפילוג   ובחשדנות   ההדדית   בין   מדינות   ערב . "   בדיעבד   נתברר שהערכות   אלו   היו   שגויות ,   ועם   ההכרזה   על   הקמת   מדינת ישראל   פלשו   צבאותיהן   הסדירים   של   מדינות   ערב לארץ-ישראל   להילחם   במדינה   היהודית .   לפיכך ,   מן   הראוי לבדוק   מה   היו   הנחות   היסוד   שהושתתה   עליהן   ההערכה השגויה   של   ארגוני   המודיעין . הנחות   היסוד   שגרמו   למשגה מתוך   עיון   בהערכות   המודיעין   מתברר   ששלוש   הנחות   יסוד הנחו   את   ארגוני   המודיעין ,   והן   שגרמו   להערכתם   השגויה : . 1   חילוקי   דעות   בין   מדינות   ערב   ובעיות   פנימיות .   במקרים רבים   חזרו   אנשי   המודיעין   על   הסברה   שחילוקי   דעות   בין מדינות   ערב ,   בעיקר   בין   המדינות   ההאשמיות  ( ירדן   ועיראק ) לשאר   המדינות  ( סוריה   ומצרים , (   ימנעו   ממדינות   ערב   להגיע להסכמה   בעניין   משלוח   כוח   צבאי   סדיר   לארץ-ישראל . דוגמה   להנחה   זו   היא   דברי   אליהו   ששון   מ29-   בפברואר "   : 1948 ההכנות   לפלישה   במשך   שלושת   החודשים   האחרונים וכל   הקשיים   בהן   הראו   שאין   העולם   הערבי   מוכן   למלחמה סדירה   וממושכת   -   לא   מבחינת   כוחותיהם ,   לא   מבחינת הציוד   ולא   מבחינת   הנכונות   הנפשית . "   בדיעבד   נתברר שהנחה   זו   הייתה   נכונה ,   שהרי   בסופו   של   דבר   פלישת   צבאות ערב   הסדירים   נעשתה   בלא   תיאום   או   תכנית   משותפת . אולם ,   טעות   אנשי   המודיעין   הייתה   בהתעלמותם   מהאפשרות שעל   אף   חילוקי   הדעות   בין   מדינות   ערב ,   קיימת   אפשרות שהן   תפלושנה   בלי   תכנית   משותפת . טענה   נוספת   של   גורמי   המודיעין   הייתה   כי   בשל   איומים פנימיים ,   מדינות   ערב   לא   יהיו   מסוגלות   להפנות   כוחות   צבא למלחמה   בארץ-ישראל .   לדוגמה   מסמך   זה ,   שכתב   ששון לאחר   ועידת   קהיר   ואשר   מסביר   מדוע   אין   חשש   לפלישת צבאות   ערב ... "   :   נוסף   לכך   מצבו   הפנימי   הוא   עד   כדי   כך מסובך ,   שאין   להעלות   על   הדעת   שיוכל   בחודשים   הקרובים להרשות   לעצמו   להסתייע   בצבאות   הסדירים   בסכסוך בארץ-ישראל .   ההפיכה   המזוינת   בתימן   למשל   מאלצת   את ערב   הסעודית   לגייס   את   כל   כוחותיה   כיום   לשמירה   על מעמדה   הקיים   ועל   גבולות   ארצה .   התסיסה   בעיראק   טרם חלפה ...   ראשי   המטה   הערביים   הביאו   עוד   דוגמאות   על קושי   מצבן   הפנימי   של   מדינות   ערב   -   כגון   מצרים ,   סוריה והלבנון   -   וחזרו   ודרשו   לא   לחייב   את   הצבאות   הערביים . " בדיעבד   נתברר שדווקא   לחץ   פנימי של   תושבי   מדינות ערב ,   הוא   שהביא לידי   ההחלטה   לשלוח צבא   סדיר   להילחם בארץ-ישראל . . 2   החלטות   הליגה כאמצעי   מדיני .   כאשר   הגיעו   לידי   אנשי   המודיעין   ידיעות על   החלטות   הליגה   העוסקות   בהכנת   שיגור   צבאות   ערב למלחמה   בארץ-ישראל ,   טענו   רבים   שההחלטות   נועדו לשמש   אמצעי   לחץ   מדיני   על   האו"ם   ומועצת   הביטחון לבטל   את   החלטת   האו"ם   מה29-   בנובמבר   . 1947 May   15 ,   the   Arab   States   seek   to   realize   two   objects : rumors   about   readiness   to   invade   Palestine   after "However ,   it   is   not   excludable   that   by   circulating other   peace   loving   countries   on   the   eve   of   the first   to   exercise   pressure   on   the   United   States   and ( המקור   באנגלית General   Assembly   session " .  ( להערכה   זו   הגיעו   יצרני   המודיעין   אחרי   שנתקלו   במידע הסותר   את   הנחותיהם .   מצד   אחד ,   חלה   הקצנה   בהחלטות הליגה   הערבית ,   ונוצר   הרושם   שמדינות   ערב   עומדות   על סף   החלטה   לשגר   כוחות   צבא   לארץ-ישראל   כדי   למנוע   את ביצוע   תכנית   החלוקה .   מצד   אחר ,   כפי   שהוצג   קודם ,   יצרני איש   מאנשי   המודיעין   באותה תקופה   לא   העלה   על   דעתו שהקונצפציה   שגויה   שכן   מדינות ערב   עלולות   לשגר   את   צבאותיהן בלא   תכנית   מתואמת תצלום   אווירי   של   היישוב   הערבי   יאזור   31   -   בינואר   . 1948   צילם   בוריס   סניור

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר