|
|
עמוד:138
ואנשי מקצוע במתי"אות . מעבר להכשרה הבסיסית , חשוב לאפשר ייעוץ מלווה בעת העבודה , בהתאם לצורך . המלצה זו מתבססת על עדות מחקרית לקשר בין איכות יחסי השותפות בין חינוך רגיל וחינוך מיוחד לבין ההורים — ובין הצלחתו של השילוב והצלחתן של תכניות התערבות שונות עבור ילדים בעלי צרכים מיוחדים . כדי שההכשרה תצליח , עליה להישען על מודלים מבוססים אמפירית . ועדות קודמות לא נגעו בנקודה זו ורק העלו את הצורך הכללי בהכשרה . הניסיון בארצות רבות , שרק חלק קטן ממנו הוצג בפרק זה , מלמד שהכשרה שאינה מבוססת על מודל מוכח עלולה להיות בלתי יעילה ולבזבז כספי ציבור בלי להשיג תוצאות של ממש . יתרה מזו , העדר חשיבה מראש על מודל העבודה עלול לגרום נזק , שכן יוזמות חדשות מעוררות תקווה לשינוי . כישלונן בגלל שימוש באמצעים לא יעילים ילווה בתחושת אכזבה ויביא לנטישת ההשקעה הציבורית . סכנה זו מאיימת כיום על בדיקת–החלוץ המבוססת על דוח דורנר . לכאורה תהיה השקעה בהכשרה , אך חוץ מהשינוי האדמיניסטרטיבי בתהליך קבלת ההחלטות ובתקצוב הסיוע , לא ברור מה יהיה מודל העבודה החינוכי–טיפולי ומה תהיה יעילותו . מודל העבודה נדרש להתייחס לא רק לילדים בעלי צרכים מיוחדים ולהוריהם , אלא גם לעבודה עם ילדים והורים ששייכים לחינוך הרגיל וצפויים אף הם להיות מושפעים ממדיניות השילוב החדשה . יש להביא בחשבון עמדות חברתיות שליליות כלפי ילדים בעלי צרכים מיוחדים הן במערכת החינוך והן בקרב הציבור בכלל , במיוחד בקרב הורים לילדים נורמטיביים הלומדים בכיתות השילוב . העובדה שהמדדים המקובלים כיום להערכת תפקודם של בתי ספר מדגישים את רמת ההישגים בלימודים עלולה גם היא לחבל בשילוב . אנשי חינוך והורים , בישראל ( לייזר , ( 2002 ובמדינות אחרות , ( Hegarty & Alur , 2002 ) מביעים לא אחת את חששם שמדיניות השילוב תפגע בלמידה של התלמידים הרגילים . דעות קדומות מסוג זה הכשילו את יישומה של מדיניות השילוב בארצות שונות . בין המתנגדים אפשר למצוא גם מורים , מנהלי בתי ספר של החינוך המיוחד וארגוני מורים . ( Byrnes et al ., 2002 ; Slee , 2004 ) כבר היום אפשר להבחין בניצני הקשיים האפשריים . מאחר שבשלב זה אנו יכולים ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות ולחזות את ההתנגדויות שצפויות להתעורר בישראל , נראה כי עדיף להביאן בחשבון מראש וליצור — בדרך של שיתוף פעולה בין המערכת לבין ההורים — תנאים מיטביים להצלחת מדיניות השילוב . כדי לקדם את נושא השילוב דרושה אפוא מדיניות של הסברה שתתמודד עם דעות קדומות ועמדות שליליות , בד בבד עם יצירת תנאים ארגוניים שיתמכו במדיניות השילוב . המחקר מעיד כי בתנאים מתאימים , כניסתם של תלמידי השילוב לכיתה רגילה לא השפיעה לרעה , להפך — השפעותיה היו לפעמים חיוביות . ( al ., 2007 Kalambouka et ) 93 לדוגמה , עתירה משפטית שהגישו הורים לתלמידים ללא צרכים מיוחדים בדרישה להוציא מהמסגרת החינוכית הרגילה תלמיד בעל הפרעה התנהגותית חמורה והתפרצויות אלימות . אמנם בית הספר הציע לשפר את המצב בכיתה באמצעות תכנית השילוב , אך ההורים העותרים העלו טענות בדבר איכותה הבלתי מספקת של התכנית ( דלייה בתאריך 2 באפריל , . ( http : // www . nevo . co . il / Psika _ word / minhali / MM-09-2426-663 . doc : 2010 94 נושא זה נדון בפגישה עם לאה רוזנברג , סמנכ"לית משרד החינוך ומנהלת המינהל הפדגוגי , ורות פן , מנהלת האגף לחינוך מיוחד . כדי להדגים את הנושא : ההשקעה בתנאים ארגוניים יכולה לבוא לידי ביטוי בקריטריונים המשמשים להערכת בית ספר , וביצירת תנאים שיעניקו למנהלי בתי הספר , מחנכי השילוב וההורים לילדים בעלי צרכים חינוכיים רגילים את התחושה שגם הם מרוויחים כתוצאה ממעורבותם ביישומה של תכנית שילוב . כדי להתמודד עם עמדות חברתיות שליליות , יש צורך גם בהסברה נרחבת של עקרון הנורמליזציה וזכות השילוב , כולל מידע להפרכת דעות קדומות .
|
|