|
|
עמוד:48
מכתבים למערכת סאדאת רצה שלום ברכות מקרב לב על גיליון 50 של " מבט מל"מ . " אני מאחל לכם המשך הצלחה בגליונות הבאים . באותה הזדמנות אבקש להעיר על תוכן המאמרים העוסקים במלחמת יום הכיפורים : המאמרים חוזרים על שגיאה נפוצה עד היום , כאילו מלחמת יום הכיפורים היא שהביאה לתפנית אצל הנשיא סאדאת באשר לנכונות לעשות שלום עם ישראל . האמת ההיסטורית היא שסאדאת , עוד מסוף , 1970 היה מוכן לשלום עם ישראל תמורת החזרת סיני , ושלח על כך איתותים לישראל בצינורות שונים . זכור לי כי בדצמבר 1970 הראה לי חנן בראון , אז רל"ש מנכ"ל משרד החוץ , מברק מוושינגטון המודיע על נכונותו זו של סאדאת . חנן הניע בידו בביטול לעבר משרד ראש הממשלה ואמר : " הם יהרגו את זה . " ואכן , עמדת ממשלת ישראל עד מלחמת יום הכיפורים התמצתה בביטוי של משה דיין : " טוב שארם א-שיח' בלי שלום משלום בלי שארם א-שיח . "' איתותים נוספים התקבלו גם בשנים הבאות וממשלת ישראל המשיכה להתעלם . זו הייתה הסיבה להחלטת סאדאת לצאת למלחמה : הרצון לשבור את הקיפאון המדיני . על הסירוב לברר ולמצות את פניותיו של סאדאת שילמנו במלחמה בחייהם של 2 , 600 לוחמים . אלוף הר-אבן ירושלים דמוגרפיה פוליטית " מבט מל"מ" אינו המקום לדעתי לפרסום מאמר או מחקר על הדמוגרפיה דוגמת זו שהופיע בגיליון . 50 הרי ברור לכול שהנושא עומד בלב הדיון הפוליטי במדינה . שכן , הוויכוח על הדמוגרפיה הוא בעצם דיון על מהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית . אין זה רצוי ש"מבט מל"מ" ייגרר לוויכוח הפוליטי במדינה . ובאשר למחקר המקוצר כפי שפורסם בביטאון , אני מקווה שבמחקר המורחב הסבירו החוקרים המכובדים למשל שעליית מספר הלידות השנתיות היהודיות מ 80 , 400- בשנת 1995 ל 109 , 188- בשנת 2006 הייתה יכולה להיגרם בין היתר גם מעלייתם לארץ של כמיליון יהודים בשנות ה . 90- אני מקווה גם שבמסגרת הדיון האקדמי בדמוגרפיה דאגו החוקרים להפחית מהמאזן ומחישובו העתידי את שיעור הריבוי הטבעי הגבוה של היהודים שאינם מכירים במדינה , אבל מקבלים ממנה את תמיכות הביטוח הלאומי לפי מספר ילדיהם , ואשר אינם מסתערים אלא לעבר כוחות שמירת החוק והסדר של המדינה עצמה . אהוד רמות רוצה ללמוד ערבית מל"מ שלום ! אני בוגר חיל המודיעין , לאחר גיל המילואים , שמתעניין במזרח התיכון בכלל ובשפה הערבית בפרט . ברצוני לחזור וללמוד ערבית ( מדוברת פלסטינאית . ( האם תוכלו להמליץ לי על אפשרות כזו - לימוד בשיעורים , או , מערכת לימוד . דרך אגב , אני קורא את העיתון שלכם באתר - והוא מרתק . בברכה , יהודה לרנר , גבעתיים yrlerner @ gmail . com המערכת : המקום המתאים הוא אולפן עקיבא , טלפון : 09-8350119 שוב נשכח ברצוני להגיב לכתבה תרומת ה"ייקים" - יוצאי מרכז אירופה - להקמת קהילת המודיעין הישראלית" מאת פרופ' יואב גלבר ( בתמצות דוד נוימן , "מבט מל"מ" גיליון . ( 50 האם מתעלמים שוב מתרומתו של מאיר מקס בינט ? האם שוב מדלגים עליו ? התפלאתי מאוד שקפצתם שמונה שנים קדימה ללוץ ושכחתם את הראשון שיצא בכיסוי גרמני למצרים , מאיר מקס בינט , שפעל בשליחות המודיעין במצרים כבר משנת 1952 ועד סוף . 1954 מאיר מקס בינט עלה ארצה מקלן בעלייה בלתי לגלית ב , 1935- והיה הראשון ( מידע - מירון בכר ) שנשלח לאסוף מידע מודיעיני בארץ ערבית בכיסוי של איש עסקים גרמני . הרקע והאזרחות הגרמנית שלו אפשרו לבינט ליצור קשרים עם הקצינים הגרמניים , פליטי מלחה"ע השנייה שהובאו למצרים ונקלטו בה בתור יועצים ומומחים לעניינים צבאיים וטכנולוגים . זאת , לצורך איסוף מידע מודיעיני חשוב ורלבנטי . יש מעט הזדמנויות לאזכור של מאיר ודווקא כתבה זו הייתה הזדמנות מצוינת . פרופ' יואב גלבר הוא מהאנשים היודעים מי היה מאיר בינט ואף הרצה בערב הקרנת הבכורה לסרט "מצבה במעלה ההר" על מאיר בינט שהתקיים במל"מ בנובמבר , 2004 ולכן מפליא ביותר שהשמיט את בינט מהכתבה . מישל בינט-דגן גם הוא ב"ייקים" לרשימה המעניינת והמכובדת של " ייקים" אשר היו בין מייסדי המודיעין אני מבקשת לצרף את אחי , אל"מ זאב בר-לביא ( לוינסקי ) ז"ל , אשר כולם הכירוהו בשם "ביבר . " ביבר עלה לארץ מגרמניה בהיותו בן שש , שירת בפלמ"ח ואחר כך בצה"ל . היה ראש הענף הירדני באמ"ן מחקר שנים רבות . סוזן וולף פרנקפורט , גרמניה יישר כוח למערכת מבט מל"מ שלום , אני מבקש להביע גם בכתב את התרשמותי מגיליון 50 של ביטאוננו ובכלל , ניכר שיפור קבוע בטיב המאמרים ובגיוון הנושאים . יישר כוחכם . צבי זמיר לשעבר ראש המוסד מבקש סליחה תגובה ל"מודיעיון" גיליון 49 יצחק ידידי , לא התכוונתי לפגוע בדור המייסדים ובטח לא בך . השירות היה אז אחר ובחלק מהתקופה היה ממשל צבאי . מנגד , כנראה זיכרונך בגד בך , שכן לפני מלחמת ששת הימים היה אולפן צה"לי במחנה אלנבי בירושלים . באולפן זה הכשיר צה"ל דוברי ערבית בעיקר בשביל יחידה 154 דאז . באולפן אכן למדו במחצית שנות ה60- גם יעקב פרי וגדעון עזרא ( פרי אף למד אתי באוניברסיטה תרבות האסלאם , ( אולם הם שייכים לדור של ערב מלחמת ששת הימים ולא לדור ולתקופה שעליהם דיברתי . אשר לאבי דיכטר ידידי , הוא אכן למד באולפן של השירות בראשית שנות ה , 70- אולם בתקופה שעליה הערת אפשר שטרם נולד . בידידות רבה , ג'יימס שליט עשינו כותרות בימים אלה הגיע לידיי מגזין מעניין במיוחד של מל"מ , כתב עת לענייני מודיעין של המרכז למורשת המודיעין . יש להם גם אתר www . intelligence . org . il החומר כאן סופר מעניין , ובגיליון האחרון - בעיקר החומר על איראן והנושא הגרעיני . מומלץ מאוד . יונתן שלונסקי ( הופיע בבלוג ב- י ( TheMarker Caf
|
|