|
|
עמוד:18
אתגרי המודיעין בעימותי העתיד במכון למחקרי ביטחון לאומי ( INSS ) נערך כנס שנתי ראשון שעניינו אתגרי הביטחון של המאה ה . 21 - אז מה נשתנה ? מעורבות גדלה והולכת של אוכלוסייה אזרחית וישויות לא - מדיניות , הנשק הגרעיני כגורם המאיץ פתרון קונפליקטים באמצעים מדיניים ולא צבאיים , ושינוי תהליכי איסוף המודיעין וגיוס סוכנים מאיר אלרן * באמצע דצמבר התקיים במכון למחקרי ביטחון לאומי ( INSS ) כנס בין-לאומי , ראשון בסדרת כנסים שנתיים שיעסקו באתגרי הביטחון של המאה ה . 21- השנה התמקד הכנס , שבו השתתפו בין השאר ראש הממשלה , שר הביטחון , הרמטכ"ל ומומחים מובילים בתחומי האסטרטגיה מחו"ל ומהארץ , בשתי סוגיות הקשורות זו בזו : האופי המשתנה של העימותים והאתגרים המודיעיניים הכרוכים באלה . במאמר זה נסקור את הנקודות העיקריות שעלו בכנס ואת הלקחים המרכזיים שמערכות המודיעין יכולות להפיק מתובנות אלה . שם המשחק : אופי העימותים העתידיים שם המשחק הוא , כמובן , השינוי שחל באופי המלחמות . כפי שציין הגנרל האמריקאי דויד ברנו , לשעבר מפקד כוחות הקואליציה באפגניסטאן , אילו היינו עורכים כנס זה לפני שנים ספורות , היינו מדברים על עימותים שבהם כוח האש הביא לניצחון , כמו במלחמת המפרץ הראשונה , או במלחמה בבלקנים . עתה , בתקופה שלאחר 11 בספטמבר , אנחנו שמים דגש על עימותים מסוג שונה לחלוטין , כמו המעורבות האמריקאית המתמשכת בעיראק , או מלחמת לבנון השנייה . המלחמה הא-סימטרית נעשתה לשגורה , גם בשיח האסטרטגי . בעימותים אלה מציבה הישות התת-מדינית אתגרים חריפים בפני המדינה המסורתית . חלק מאלה הם צבאיים במהותם , אולם חלקם החשוב גולש לתחום של נרטיבים ותפיסות תודעתיות . כך למשל הדגיש הפרופ' סיר לורנס פרידמן הבריטי , אחד מהמובילים בעולם בחקר המלחמות , את מקומה המרכזי של האוכלוסייה האזרחית . הפגיעה באזרחים ( של המדינה החזקה ) עשויה להעמיד לעתים בספק את ההצדקה המוסרית של המערכה . הכלים הישנים אינם מתאימים עוד למלחמה שבה מעורבת האוכלוסייה , והשימוש בהם נתפס כלא לגיטימי בחברה הדמוקרטית ולעתים הוא גם מזיק למשתמש בהם . למרכיבים אלה משמעות לבניית הכוח . אמנם , כפי שציין ראש אג"ת , האלוף עידו נחושתן , העתיד אינו דטרמיניסטי , אולם גם צה"ל מבין שעליו לעדכן את תפיסותיו באשר ליכולת להרתיע , להתריע ולהשיג הכרעה מהירה . אלה הופכות למשימות קשות יותר , כאשר הקושי להשיג הכרעה הוא הבעייתי ביותר , מאחר שאסור לסטות מהכלל הדוגל במלחמה קצרה , גם בראיית הצרכים של החזית האזרחית . מכאן גם נגזר הצורך להרחיב את מרכיבי ההגנה , מה גם שיש ביכולתם לתרום גם לממד ההכרעה וגם לממד ההרתעה . פרופ' ג'ניס סטיין , חוקרת בעלת שם בין-לאומי בנושא ההרתעה , גורסת אף היא שההצהרות על מות ההרתעה היו מוקדמות . לדעתה , עקרונות היסוד שעליהם מושתתים עקרונות ההרתעה לא השתנו , וגם שחקנים לא-מדיניים פועלים על פי שיקולים רציונליים . האלוף ( מיל ( ' גיורא איילנד , כיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי , פרס שורה של אתגרים במעבר למלחמות א-סימטריות , וביניהם הגדרת האויב ומהותו , המחייבת מודיעין אסטרטגי ייחודי ; הגדרת התכלית האסטרטגית ותרגומה ליעדים אופרטיביים ; והסדרת מערכת היחסים בין הדרג המדיני לצבאי . בסוגיה אחרת עסק ד"ר רפעת חוסיין , בכיר לשעבר בקהילה הביטחונית הפקיסטאנית , שבחן את הקשר שבין סביבה גרעינית - כזו המתקיימת בין הודו לפקיסטאן - ובין שאלת היציבות האזורית . לדבריו , נשק גרעיני אמנם יכול להיות גורם מרתיע , אך אין באפשרותו להניע את הצדדים לשנות את התנהגותם בעניין סוגיות היסוד העומדות ביניהם . לטענתו , הכנסת נשק גרעיני מגדילה את הסבירות להתערבות צדדים שלישיים , כמו שקרה כאשר ארצות הברית הרחיבה את מעורבותה בסכסוך בין הודו לפקיסטאן . תהליך הלמידה ההדדי הוביל את הצדדים לבחון דרכים לא אלימות לפתרון קונפליקטים , כך שכניסת נשק גרעיני עשויה דווקא למנוע מלחמה . בכל מקרה הודגש שההתמודדות עם האתגרים החדשים אינה אמורה לבוא במקום ההתמודדות עם האתגרים המסורתיים . כך קבע גם הרמטכ"ל , שהשינויים שחלו בסביבה האסטרטגית לא שינו את שורשי הסכסוך ולפיכך צה"ל חייב להבטיח את ביטחונה של ישראל , אם על ידי הרתעה ואם באמצעות ניצחון בשדה הקרב . זאת , כאשר התכנית של צה"ל נבנתה על בסיס ההערכה שקיימת סבירות להתמודדות בכמה זירות בו-זמנית ושהיא עלולה להתנהל הן מול צבאות והן מול ארגוני טרור . אויבינו ינסו לגרור את צה"ל למלחמה א-סימטרית שתציב איומים על העורף . צה"ל צריך להתמודד עם איומים אלה הן במישור ההגנתי והן במישור ההתקפי . במסגרת זו ישפר צה"ל את כוחו להביא להכרעה מהירה גם בעימותים א-סימטריים , באמצעות שיפור השילוב הבין-זרועי והשילוביות בין גופי המודיעין ובין כוחות האש . במישור ההגנתי הצבא יגדיל את יכולת ההתרעה וכן יקדם מערכת הגנה רב-שכבתית נגד טילים . אתגרי המודיעין בעימותי העתיד ברור שההערכה לגבי טבעם של עימותי העתיד משליכה במישרין על העמקת האתגרים הניצבים בפני קהילת המודיעין . ג'והן מקלופלן , לשעבר מבכירי הCIA- ומי ששימש תקופה קצרה ממלא המקום של ראש הסוכנות האמריקאית , קבע בדבריו בכנס שאם בעבר המודיעין היה צריך להתמקד במטרות גדולות , כגון מטוסים וטילים , היום עליו לאתר מטרות קטנות בהרבה . שינוי זה מוליד צורך לבחון את הרלוונטיות של כלי המודיעין המוכרים , שכן כלל * תא"ל ( מיל , ( ' לשעבר סגן ראמ"ן , חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ; elran–m @ bezeqint . net דובר : אלוף ( מיל ( ' גיורא רום ; יושבים משמאל לימין : דר' סייד רפעת חסין , מנהל המרכז האזורי ללימודים אסטרטגיים בקולומבו , סרי לנקה ; תא"ל איתי ברון ; פרופ' ג'ניס גרוס-סטיין , מנהלת מרכז מונק ללימודים בין-לאומיים באוניברסיטת טורונטו , קנדה
|
|