|
|
עמוד:11
החזקת צוות מתוגבר ומתנות . המנהלים הבכירים של החברה נשארו בארץ וקיבלו דיווחים שוטפים על הנעשה בסין . המנכ"ל העלה לא פעם ספקות לגבי כדאיות העסקה והחזקת הצוות המתוגבר בסין . המנכ"ל ועוזריו אותתו לחברי המשלחת כי הם מאבדים את סבלנותם , והיה גם מי שרמז כי יש לתהות לגבי כישוריו של הצוות הנושא ונותן . חברי המשלחת בבייג'ין היו בין הפטיש לסדן . הם התקשו לענות על שאלות בסיסיות , כגון מה הערכתם לגבי סיכויי המשא ומתן , אילו מהלכים כדאי לנקוט בהמשך ומה מסלול ההתקדמות . הבעיה האמיתית הייתה שבמשא ומתן לא חלה התקדמות ממשית , אך הוא גם לא נסוג או "התפוצץ . " הסינים הקפידו , במומחיות רבה , להשאיר תמיד את הרושם כי הנה בכל זאת חלה התקדמות קטנה , וחזרו ואמרו כל העת - "פנינו לעתיד ושם יש תקווה גדולה . " כל אימת שראו הסינים כי המשלחת הישראלית קרובה להתמוטטות , הם זרקו עוד עצם קטנה , עוד כמה ויתורים קטנים ומעודדים , עוד סיבה לאופטימיות . הלחץ על הנושאים ונותנים הלך וגבר ונתן את אותותיו . הישראלים נעשו חסרי סבלנות , והדבר ניכר בהתנהגותם יותר ויותר . הסינים , לעומתם , נותרו שלווים ורגועים , ובכל פגישה חזרו על המנטרה : "אנחנו לא ממהרים לשום מקום " . לישראלים היה ברור כי עמיתיהם הסיניים עושים כל שביכולתם כדי להשהות ולעכב את המשא ומתן ולהתיש בתוך כך את הצוות . שנת - 1999 עוד שנה חלפה ... במהלך שנה קשה זאת טס הצוות הישראלי הלוך ושוב מישראל לסין . הביקור בבייג'ין בדצמבר אותה שנה היה מוצלח , התחושות בקרב המשלחת הישראלית השתפרו , והייתה ציפייה כי הפעם תחול התקדמות . שיחות עם בכירים , אנשי קשר בסין , הבהירו כי הושגו האישורים הדרושים וכי פריצת הדרך קרובה . הביקור הבא תוכנן לפיכך בקפידה , וכלל הפעם צוות גדול במיוחד שהוטס בעוד מועד והתמקם בקומה הראשונה של מלון מפואר במרכז העיר . אחד מחברי המשלחת ירד לאולם הכניסה של המלון כדי להזמין בקבלה את חדר הישיבות ליום המחרת , לקראת הפרזנטציה הגדולה שהצוות הישראלי עסק בהכנתה . להפתעתו הוא מצא כי החדר תפוס על ידי משלחת של חברה קנדית העוסקת באותו תחום בדיוק . חבר המשלחת המשיך בחקירתו וגילה כי באותו מלון משתכנת גם משלחת של חברת טלקומוניקציה מתחרה מאוסטרליה , וחברי אותה משלחת מאוסטרליה ידעו לספר לו כי קומה אחת מעליהם שיכנו הסינים את המשלחת מקנדה . המסקנה הייתה קשה לעיכול : כל המשלחות האמורות נמצאות בשלבים שונים של משא ומתן עם אותה חברה סינית , על אותה עסקה ועל אותה הצעה בדיוק . עד אותו רגע לא היה למשלחת הישראלית מושג קלוש לגבי קיומה של חברה מתחרה . הסינים הבינו כי סודם נחשף , אך לא נראו נבוכים כהוא זה - הם לא טרחו לספק
|
|