פרק א מיסטיקה בספרות העברית החדשה?

עמוד:11

שממנה נשקפת המציאות מביא לידי צמצום חשיבותו של עולם החומר ומצוקותיו . עד כאן בקיצור מרבי תפיסתי הלא חדשנית את מהותה של המיסטיקה כחוויה ובתובנה . האם ארם שאינו דתי במובן המקובל של המילה אכן יכול לחוות חוויה מיסטית אמתית ? הזיהוי המובן מאליו של מיסטיקה עם דת קשור בשורשיו של מחקר המיסטיקה במחלקות לתאולוגיה נוצרית באוניברסיטאות באירופה 9 במאה השבע עשרה , שם התמקדו מייסדי התחום בחקר טקסטים בעלי אופי תאולוגי נוצרי . הם ראו במיסטיקה הנוצרית את הביטוי הנעלה ביותר של חיי הדת , וב'דת' וב'מיסטיקה' תופעות שמאורגנות ברצף הייררכי . כיום המיסטיקה נחקרת במגוון של תחומי מחקר - ובכלל זה היסטוריה , אנתרופולוגיה , פסיכולוגיה , אמנות וספרות - ועם זה באופן מסורתי היא עדיין שייכת למדע הדתות . במסגרת זו היא נלמדת באופן האינטנסיבי ביותר על ירי מומחים לתחום , שמצוירים בידע , ברקע המחשבתי ובשיטות המחקר מתחום התאולוגיה והפילוסופיה " . ההתמקדות בהיבט החווייתי של המיסטיקה החלה במאה התשע עשרה בפילוסופיה הגרמנית ששמה את הדגש בחיי הנפש ( בעיקר אצל פרידריך שלינג ופרידריך שליירמכר , ( ונמשכה במחשבה ובספרות הנאו רומנטיות בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים . במאה העשרים ראו מרטין היידגר ולודוויג ויטגנשטיין בתפיסת המציאות המיסטית צורה ראשונית , אוניברסלית , של ההכרה האנושית . הבנת המיסטיקה כפעילות 14 נפשית רוחנית אוניברסלית התפתחה מאוד במאה העשרים , ונציגה המובהק של גישה זו , ויליאם ג'יימס , חלוץ ה'מיסטיקה הפלורליסטית , ' טען שלמושג ' אלוהים' לא חייב להיות פירוש על טבעי . התאולוג הגרמני רודולף אוטו כתב ש'למיסטיקאי יש אלוהים אחר מזה של המאמין האורתודוקסי , ' וניטשה , כדרכו , הרחיק לכת וכתב : 'אני מיסטיקאי ואינני מאמין בשום 17 דבר . ' המחקר ההשוואתי של המיסטיקה פנה תחילה אל דתות המזרח הרחוק , אף שבהן אין כל אמונה באלוהים . במאה העשרים התרחבה היריעה , וחוקרי 18 המיסטיקה כללו בה אפילו תופעות ששייכות לתרבות האסקימוסית . בעקבות התרחבות זו הוגמש המושג 'מיסטיקה' והודגש המתח בין המיסטיקה לדת הממוסדת , אפילו בנצרות " . התפיסה המודרנית של המיסטיקה היהודית כחוויה 'רליגיוזית' של התאחדות עם קדושה , גם ללא אלוהים , הייתה מקובלת על מרטין כובר ועל חוקרים וסופרים יהודים אחרים שפעלו במחצית 20 הראשונה של המאה העשרים .

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר