|
|
עמוד:13
ב 1876 חזר סולוביוב , דרך סורנטו ( איטליה ) ופריז , לעבודתו כמרצה באוניברסיטת מוסקבה , אך בתחילת 1877 עזב את האוניברסיטה הזאת בשל מחלוקת מקצועית , ועבר ללמד באוניברסיטת פטרבורג , גם בקורסים הגבוהים לנשים , וגם כחבר הוועדה האקדמית במשרד לחינוך העם . ב 1877 פרסם את חיבורו השיטתי הראשון , העקרונות הפילוסופים של היריעה השלמה , וב 1878 נתן סדרת הרצאות "שיעורים על האדם אל , " שזכתה לקהל רב ולהדים חזקים . באותה עת כבר התגבשה אצלו השקפת עולם פילוסופית דתית , שבמרכזה עומדים המושגים "Vseedinstvo" ( אחדות הכול ) ו"סופיה" ( נפש העולם , חכמת האל העליונה , השכינה . ( עם מקורות ההשפעה המגוונים שלו נמנים הגנוסטיקה ההלניסטית , פילוסופיה גרמנית אידאליסטית , ומשנתו המיסטית של ניקולאי פיודורוב . ( 1903-1829 ) במרס , 1881 לאחר רצח הצאר אלכסנדר השני , נשא סולוביוב הרצאה בגנות עונש המוות לרוצחים מנקודת המבט של המוסר הנוצרי . בגלל הרצאה זו פוטר מעבודתו במשרד החינוך ובאוניברסיטת פטרבורג . בתקופה זו החלה פעולתו כהוגה דעות עצמאי . כתיבתו מעידה על שליטה בשפות רבות , השכלה עשירה ( כולל ידיעת עברית , תנ"ך , משנה , קבלה ופילוסופיה של ימי הביניים , ( כישרון ספרותי , יכולת רטורית ופולמוסית , ופתוס מוסרי עז . במרכז הגותו בשנות השמונים והתשעים של המאה התשע עשרה עמדו נושאים חברתיים פוליטיים ודתיים . עם יצירותיו החשובות בתקופה זו נמנות יסודות החיים הרוחניים , ( 1884-1882 ) הוויכוח הגדול והפוליטי קה הנוצרית , ( 1883 ) תולדותיה ועתידה של התיאוקרטיה , ( 1886 ) שלוש הרצאות לזכר דוסטויבסקי , TD 1 T 1 , ( 1883-1881 ) והכנסייה האוניברסלית ( צרפתית . ( 1889 באותה עת כתב גם מאמרים בנושאי הלאומיות ובנושא המתח בין הסלוופילים למצדדי המערביות , שכונסו בעבודתו "השאלה הלאומית ורוסיה" . ( 1891-1888 ; 1888-1883 ) ביסוד הגותו בתקופה זו עומד חזון אוטופי על אחדות הכנסייה הקתולית והפרבוסלבית שתביא לאחדות כל עמי אירופה בשלטונו התאוקרטי של הצאר הרוסי . לתקופה זו שייך גם המאמר המובא בספר זה , "התלמוד והפולמוסים
|
|