|
|
עמוד:11
פתיחה מעשה שהיה כך היה ד '' ר עובדיה נעל את דלת חדר ההמתנה ולא אפשר לפציינטים נוספים להיכנס . קומץ היושבים בחדר המתין לתורו זה כשעתיים . ד"ר עובדיה הוותיק היה רופא המשפחה היחיד באיזור ואהוב על חוליו , והחורף באותה השנה הביא הרבה שפעת . האשת הדתית שישבה מולי ועל ברכיה תינוקת כבת שנתיים חייכה אלי ואל שאול , בני בן השנה , חיוך של שותפות לצרה העומדת לבוא על פתרונה . מלבדנו ישבו בחדר הקטן זוג קשישים , נער ואשד . מבוגרת אחת . שיחות חדר ההמתנה כבר מוצו . ישבנו דמומים . הסתכלתי עליה-על הדתית , על חליפת הצמר המחויטת שלה , על הפיאה הבלונדית הקצרה . ראיתי את ידיה הקטנות שאחזו בתינוקת , את הציפורניים הקצוצות , את העור החיוור של פניה ואת עיניה הירוקות מימיות , " אתם מהקריה " ? שמעתי את עצמי אומרת . " כן , אבל הרופא השכונתי לא מוצא חן בעינינו אז אנחנו מעדיפים לבוא לכאן , הרבה מהקריה באים לכאן " . " לא נוסעים לבני ברק " ? " אולי חלק רגילים לרופא משם , אבל למד . לנסוע , אנחנו גרים כאן " . זהו , עודדתי את עצמי , את רואה , היא עונה . לכי הלאה , תגידי לה , ספרי לה שאת עוברת שם לעתים קרובות , ואת משתוקקת להיכנס , גלי לה שאת מחכה ליום שתוכלי להיות שם .
|
|