|
|
עמוד:9
הקדמה בעת שקראתי את ההגהות האחרונות של ספר זה , ניגש אלי בני הבכור והתעניין לדעת , אם יהיה זה ספר שאפשר לקרוא בו . אולי ניסה לדמיין לעצמו את הקהל שאליו הדברים ממונים , האם יהיה מוגבל לחוקרים ולתלמידים , או שתנאי מספיק לקריאתו תהיה הסקרנות שיעורר . ייתכן שרק רצה לדעת , אם הוא מצופה לקרוא בו , או שמא יצא פטור . כך או כד , מחשבות דומות לשלו העסיקו גם אותי . ביקשתי לספר סיפור ולחפש את טעמיו . להביא חומרים ראשוניים , כפי שרשמתים במהלך עבודת השדה , לצד חשיבה עיונית וביקורתית . הסיפור מוגבל למקום ולחברה מסויימים , אך הוא מתכוון אל מערך ההקשרים שבתוכו התחולל ונשען עליו . הספר מתקדם מן המקומי אל הכללי , מן החברה הנחקרת לחברה החרדית בכלל , ולחברה בישראל , אך הקוראים מוזמנים לשוטט בין דפיו כרצונם . משפטים מסויימים בטקסט , שאינם מכוונים ליישות ספציפית , נוסחו בלשון זכר . כך הורגלתי בכתיבת העברית . אני מקווה כי עיקר הטקסט הכתוב בלשון נקבה , כמו גם נושא הספר והשלכותיו , יפצו במשהו על הליקוי . ספר זה מבוסס על עבודת דוקטור שהוכנה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן . אני חבת תודה למנחי פרופ' דפנה יזרעאלי ופתם' חיים חזן , כמו גם לד"ר פיליס פלגי , ד"ר דליה מור וד '' ר גדעון קונדה . לחברי מערכת "עם עובד '' שקראו את כתב היד : חיים באר , נירה הראל ואלי שאלתיאל , לאילנה שמיר וזהבה כנען על עריכתן הנבונה והקשובה . עבודת המחקר , שהיתה ארוגה בחיי הפרטיים , התאפשרה הודות למשפחתי הקרובה . תודתי ואהבתי לאמי יונה פריימן , לאישי יאיר ולבני אורי ושאול . חסרה התודה לנשים אותן למדתי . נדמה לי , כי לא כר היו רוצות שאודה להן . כל שמות הנחקרים והנחקרות בדויים .
|
|