|
|
עמוד:10
ה . לבעיית עריכתו של תרי עשר ברור לנו שצירופם יחדיו של תריסר ספרי נבואה לקובץ אחד וסידורם בזה אחר זה על פי שיטה וסדר מסוימים נעשו בידי עורךמחבר , אך מכאן אין להסיק שאותו עורךמחבר אף ערך את הספרים הללו במשמעות שאנו מייחסים למונח "עריכה , " כלומר השמיט מהם פרשיות שונות , עיבד ושכתב כמה עניינים בתוכם , או הוסיף לתוך הכתובים הערות , הארות והשלמות משלו . אין ראיה לכך שהעורך השמיט , מתוך מגמה רעיונית ספרותית , את הקטעים הפרוזאיים העוסקים בחיי הנביא ( כפי שסבר בשעתו בודה ;( אם עיבד או שכתב את נבואותיהם של כמה מן הנביאים שבקובץ ( כפי שגורס וולף , ( יש להניח שהיתה ניכרת אחידות סגנונית באותם מקומות שידו טיפלה בהם , אך אין זכר לאחידות מעין זו . ואם הוסיף על נבואותיהם של נביאים שונים שבקובץ ( וולף , ( מדוע אין אנו מוצאים אחידות רעיונית באותם חלקים האמורים להיות תוספות מעין אלה ? גם אם נוספו על הנבואות המקוריות תוספות מאוחרות יותר ( הנחה מקובלת בביקורת הספרותית ההיסטורית של ספרות הנבואה , ( מניין לנו שאלה באו מידיו של עורך כל הקובץ , ולא מידיו של עורך הספר הנבואי הבודד הכלול בקובץ ? אין זה ודאי שהיה עורך אחד שערך בקולמוסו את שנים עשר הספרים ושקד על האחדתם הרעיונית לספר נבואי אחד . עם זאת אין להוציא מכלל אפשרות , שבתהליך כינוסם של הספרים לקובץ אחד התערבו כמה גורמים ופעלו שיקולים שונים לעצבם לספר אחד , בין שנגביל אותם לתחום הסידורי ובין שנרחיב אותם לתחום העריכתי . הכוונה בעיקר לחוליות המקשרות בין ספרי נביאים שונים בתרי עשר , כגון אלו שנזכרו בדיוננו בסעיף 2 ושייחסנו אותם לשיקוליו הספרותיים אסוציאטיביים של העורך המחבר בקביעת סדר הספרים . סימנים לכך ( ועליהם הצביעו כמה מן החוקרים ) הם השרשור האסוציאטיבי של תחילת ספר עמוס לסופו של ספר יואל ושל פתיחת ספר עובדיה לסיומו של ספר עמוס , ואולי גם הקשר שבין סיומו של ספר מיכה בשבח מידת הרחמים של ה' לבין רעיון התשובה ורחמי האל בספר יונה שבא לפניו . לשרשור זה מצטרף העיצוב המעגלי של תרי עשר : אחרון הספרים בקובץ , מלאכי , כמו משלים מעגל שנפתח בנבואת הושע , הספר הראשון בקובץ . ? ויש גם זיקות ספרותיות בין השניים , המתבטאות בשימוש בשלושה מוטיבים משותפים : המסורת על לידתו ובחירתו של יעקב אבי ישראל כפרסוניפיקציה של עם ישראל ; הברית הכרותה בין ה ' לעמו ; ודימוי יחסי ה ' לישראל כאהבת אב לבניו . סיפור לידתו של ד . הקשת הספרותית לגווניה בהיות תרי עשר קובץ נבואות של נביאים שונים , שניבאו בזמנים שונים , הריהו רב גוונים מן הבחינה הספרותית , הרבה יותר מכל אחד מן הספרים האחרים ב " נביאים אחרונים , " כלומר : ישעיה , ירמיה ויחזקאל . הגיוון הספרותי מתבטא בו בסוגים , במוטיבים ובצורות ההבעה . הוא ניכר בקובץ זה גם במעבר מן הלשון המקראית הקלאסית אל הלשון העברית המאוחרת של ימי בית שני , שבה נכתבו ספריהם של חגי , זכריה ומלאכי , ואף ספריהם של יואל ויונה . הקשת הספרותית של תרי עשר מייצגת גם את ההמשכיות וגם את התמורות , שחלו בנבואת הכתב הישראלית במשך יותר משלוש מאות שנה . נבואה זו כוללת נבואות תוכחה לישראל וליהודה , הנסבות על הקלקלה החברתית מוסרית ועל חטאים דתיים פולחניים . מוטחות בה האשמות קשות המכוונות אל מנהיגי העם , על מדיניות החוץ והפנים שלהם ( הושע , עמוס , מיכה , צפניה ונביאי שיבת ציון . ( יש בה "נבואות ריב , " הכוללות עימות ישיר בין ה ' לעם על הפרת הברית , אך גם נבואות עידוד ונחמה , שבחלקן טבועים בהן יסודות משיחיים ( הושע , עמוס , מיכה , צפניה , זכריה . ( אצל נביאים שונים בתרי עשר אנו מוצאים נבואות על הגויים , אם במחרוזת אחת ( עמוס , ובמידה מובנית פחות צפניה וזכריה , ( ואם כבודדות , המכוונות לגוי מסוים , כגון אדום ( עובדיה , ( נינוה ( נחום , ( והכשדים ( חבקוק . ( לעומת זאת מצויות בתרי עשר גם נבואות אחרית הימים שהן בעלות אופי אסכטולוגי אוניברסלי , כגון על שיבת הגויים לה ' בצפניה ( ג , ט ;( ובזכריה ( ח , כ-כג ? . ( מוטיב מיוחד , החוזר בווריאציות שונות אצל כמה מנביאי תרי עשר , הוא "יום ה "' ( יואל , עמוס , צפניה , נחום , עובדיה , חבקוק . ( באחדים מהם , בפרט חבקוק , הושע , יואל ומיכה משולבים בנבואותיהם יסודות ליתורגיים ( מזמור יונה על פי טיבו והקשרו , הוא משני . ( לעומת זאת חסרה בנביאי תרי עשר כמעט לחלוטין הפרוזה הביוגרפית , בדומה לזו שאנו מוצאים בנבואות ירמיהו וישעיהו . רק רישומים ביוגרפיים בודדים מופיעים בהושע ( פרקים א-ג ) ובעמוס ( ז , י-יז . ( יוצא מכללם הוא יונה , שכל כולו אינו אלא סיפור קורותיו של הנביא . יסוד ספרותי צורני שכיח בספרי תרי עשר הוא הדוקסולוגיה , שבח לה ' בורא העולם . יסוד זה מופיע במיוחד בספר עמוס ( ד , יג ; ה , ח ; ט , m v וראה המבוא לספר , ( ובצורה מצומצמת יותר גם בזכריה ( יב , א ? . ( על ההתפתחות , ההמשכיות והתמורה שחלו בצורות היסוד של הנבואה הישראלית במרוצת מאות השנים הללו נוכל לעמוד אם נבחן את המראות הנבואיים , ובפרט אם נשווה את המראות בספר עמוס ( ז , א-ח ; ח , א-ב ; ט , א-ד ) עם המראות שבספר זכריה ( פרקים א-ו , ( שיש בהם כבר ניצני מעבר לחזון האפוקליפטי ( אופנהיימר ? . ( קיימת , אפוא , רציפות בצורות , בדפוסים , במוטיבים ובמליצות בין הנביאים השונים שבתרי עשר , ולא אחת יש מקבילות סגנוניות ביניהם ( ראה , למשל , את המקבילות שסקרנו במבוא ליואל . ( אך ספק אם נוכל להסיק מכך מסקנות ביחס לאחדותו של תרי עשר , או אפילו ביחס לעריכתו , כדרך שביקשו לעשות כמה מן החוקרים החדשים ( ראה לאחרונה המונוגרפיה של האוז , . ( 1990 " תר » עשר" הלא השם שנית ; לקלבץ ספריהם של שנים עשד נביאים , שניבאל D > jnn שלנים . 1 הו קובץ מגוו ; מבחינה לשונית ותוכנית , הכולל Dvr mNUJ ותוכחה לישראל וליהודה על חטאיה ; הדת"ם פולחנ"ס לעל הדדדרות ; המוסדית חברתית מ 1 ה , ונבואות נחמה ועידוד מ 1 ה , וגס ח ^ נלת אפלקליפטיים סמליים . עריכתל נעשתה לא רק על פי סדרן הכדלנלללגי של הנבואות שבו , אלא גם על פי שיקולים ספדותיים אסוציאצטיב"ם . הקובץ מייצג את התמורות שחלו בנבואת הכתב הישראלית בפרק-ומן בן יותר משלוש מאות שנה , החל במאה ח , ' עת חי וניבא עמוס , וכלה באחדלני הנביאים שבקובץ , חגי , ^ ריה ומלאכי , שפעלו בימי שיבת ציל . ; ח " 1 ל נימקו את קיבלצ ; של כל הנבלאלת הללו יחדיו בחשש פ ; יאבד אחד הספרים בשל קטנלתל ; הם » חסל את יצירת הקובץ לאנשי כנסת הגדולה . אי ; אנל 'לדעיס בבידוד מתי נערן קובץ
|
|