|
|
עמוד:8
שם הספר ומסגרתו ספר מלכים הוא האחרון בספרי נביאים ראשונים . לפי הברייתא בבא בתרא יד , ע"ב ועדויות קדומות אחרות , נחשב ספר מלכים כיחידה אחת . חלוקת הספר למלכים א ולמלכים ב באה על פי חלוקתו בתרגום השבעים ובוולגטה , והונהגה בנוסח המסורה לראשונה בדפוס ונציה במאה ט"ו לסה"נ . החלוקה מיוסדת על שיקולים טכניים כמותיים , ונעשתה שלא כראוי , שכן היא קוטעת את קורות אחזיה ומחלקת את מחזור סיפורי אליהו ואלישע בין שני חלקי הספר . במסורת העברית הקדומה נבדל ספר מלכים מספר שמואל . לא כך הדבר בתרגום השבעים ובעקבותיו בתרגום הלטיני , הוולגטה : שם כלולים ספרי שמואל ומלכים בחטיבה אחת , המחולקת לארבעה חלקים הקרויים מלכויות או מלכים א , ב , ג , ד . נראה , שביסוד צירופם של ספרי שמואל ומלכים בתרגומים הללו וקריאת שם אחד לשניהם עמדה תפיסה הרואה את ספר שמואל כפתיחה לעידן היסטורי חדש - תקופת המלוכה בישראל . ספר מלכים נחשב אפוא כהמשך רציף לתיאור מלכותם של שאול ודוד . אברבנאל , בהקדמתו לנביאים ראשונים , מאמץ השקפה דומה במקצת ; בהסתמכו על מסורות קדומות ( כגון זו שבברייתא דלעיל , ( הוא מציע לראות בירמיהו הנביא את מחברם של ספרי שמואל ומלכים . ? במחקר המודרני נמצאו חוקרים שהציעו לראות בספר מלכים חלק מחטיבה ספרותית גדולה , שכללה את ספר דברים וכן את ספרי נביאים ראשונים , מיהושע ועד לספר מלכים . דעה זו מסתמכת על כך , שכל הספרים , השייכים לחטיבה משוערת זו , ממשיכים זה את זה בתיאור רציף ומסודר של תולדות ישראל . לחטיבה זו מסגרת כרונולוגית , ומשתקפת בה תפיסה תיאולוגית והיסטוריוסופית אחידה . החיבור הכולל נערך , לפי תפיסה זו , בידי סופר המכונה הדויטרונומיסט , היינו : סופר המאופיין באידיאות ובסגנון הרווחים במשנה תורה ( ספר דברים , ( שהיא היחידה הפותחת את החיבור הספרותי המקיף . גם המציעים להוציא את ספר דברים ממסגרת זו רואים בכל ספרי נביאים ראשונים חיבור מקיף וכולל , שנכתב בידי עורך מסדר , אשר השתמש לצורך חיבורו במגבשים ספרותיים שהיו לפניו . עורך מסדר זה נטל מספר דברים תכנים ואידיאות , והושפע ממבנה הספר ומסגנונו , לפיכך נחשב החיבור המקיף כחיבור דויטרונומיסטי . ? אולם רב השוני בין ספרי מלכים ושמואל , הן מבחינת ההשקפה התיאולוגית שביסוד כל אחד מהם . כך , למשל , בעוד ספר מלכים מעמיד בראש ענייניו את שאלת ריכוז הפולחן בירושלים , הרי עניין זה הוא שולי למדי בספר שמואל ; ובעוד ספר מלכים מעביר תחת שבט ביקורתו את כל מלכי יהודה וישראל בגלל חטא העבודה הזרה , הרי ספר שמואל כמעט ואיננו מזכיר חטא זה . יש לראות אפוא את ספר מלכים על שני חלקיו כיחידה ספרותית נפלדת . [ מג '' ל ] המקורות של ספר מלכים המקורות שמחבר ספר מלכים נטל מהם את החומר לחיבורו הם שונים ומגוונים . שלושה מהם אף נזכרו במפורש בחיבור , ואלה הם : . 1 "ספר לכלי קולימה " ( מלכים א יא , מא . ( מתוך ספר קדום זה נלקחו , קרוב לודאי , הקטעים שעניינם חוכמת שלמה ( כמו ג , ד-טו , טז-כח ; י , א-י . ( אולם אין זה מן הנמנע , שבספר זה היו מקובצות גם תעודות רשמיות מימי שלמה בענייני מנהל , מפעלי בנייה ועסקי כלכלה ( ועיין להלן , על יא , מא . 2 . ( " ס 9 ל דנגלי הימים למלכי יקךאל . " ספר זה חוזר ונזכר בנוסחאות החתימה של ימי מלכותם של מלכי ישראל . לדוגמה : " ויתר דבלי יךב ^ ם אשר נק י חם ו ^ שי מלך הנם כתובים על ספר דבלי הימים למלכי ישראל" ( יד , יט . ( אצל יהולם והושע מלכי ישראל לא באה נוסחה זו . " . 3 ספל דללי ה ; מים למלכי יהודה . " לספר זה מפנה בעל ספר מלכים בנוסחאות החתימה של מלכי יהודה , פרט ליהואחז , יהויכין וצדקיהו . שני הספרים האחרונים הם , כנראה , חיבורים כרונוגראפיים " ) כרוניקות , ('' המיוסדים על תעודות רשמיות מארכיוני חצר המלוכה . על תוכנם ואופיים של הספרים הללו ניתן ללמוד מנוסחאות חתימה : " ויתר כל דברי אקא לכל גבורתו וכל $ שי ^ ' שה ולגלים א 1 של בנה סלא המה כתובים על ס 9 ר דבלי הימים למלכי יהוךה" ( טו , כג ;( י'ןיתר דבלי חזקיהו לכל גבורתו ואשל }? שה ן ^ ת הבלכה לאת הת ^ לה ויבא את המים העילה סלא הם כתובים על ס 9 ר דבלי הימים ק י מק י כי יהוךה '' ( מלכים ב כ , כ . ( מנוסחאות החתימה אנו למדים , שבספרים אלה סופר בעיקר על מפעלי המלכים ומלחמותיהם . אין לדעת כיצד , מתי ועל ידי מי חוברו ; אולם ברור , שהיו ידועים בעם , ואליהם מפנה המחבר את קוראיו . מכיוון שספר דברי הימים למלכי ישראל נזכר בפעם האחרונה בתיאור קורות פקח בן רמליהו , יש לשער כי חובר סמוך לכיבוש שומרון ; ואילו ספר דברי הימים למלכי יהודה נזכר בפעם האחרונה בתיאור קורות יהויקים , ולפיכך מסתבר , כי חובר סמוך לנפילת ירושלים בידי נבוכדנאצר ? . בספר מלכים משוקעים כנראה גם מקולות נוספים , שלא צוינו בשמם , והחשובים שבהם - סיפורי נביאים . כנראה , הילכו בעם סיפורים על נביאים שו ^ ים , כגון מחזור המסורות על אליהו ( מלכים א יז-יט ; כא ; מלכים ב א ) או על אלישע ( מלכים ב ב-יג . ( סיפורים אלה הם בעלי אופי לגנדארי , ודמותו של איש האלוהים , ולא של המלך , עומדת במרכזם . הם נמסרו מדור לדור בחוגי בני הנביאים ( מלכים ב ו , א , ( שהסתופפו בצל הנביאים הגדולים והעריצו את מעלליהם ונפלאותיהם . עדות לכך מצויה בכתוב במלכים ב ח , ד : 'ץהקזלף מדבר אל גלחי נער איש האלהים לאמר ס ? ךה גא לי את כל ה ? דלות אשי ץשה אלישע . " אפשר שכבר בשלב קדום הועלו הדברים על הכתב והופצו בעם . חלק ניכר מן המסופר על חזקיהו שאוב כנראה מתוך חיבור על מעשיו ונבואותיו של ישעיהו הנביא ( מלכים ב יח , יג - כ , יט ; והשווה ישעיה לו-לט . ( אפשר שמקור נבואי זה נזכר בדברי הימים ב לב , לב . אין זה מן הנמנע , שהופצו חיבורים דומים , שבמרכזם עמדה דמותו של נביא אחר כגון אחיה השילוני או שמעיהו הנביא . בעל ספר מלכים נזקק למקורות אלה בתיאורי המאבק , שניהלו הנביאים במלכים ובפולחן האלילי , מצד אחד , ובתשועה שהביאו לעם ישראל , מצד שני * . מקור נוסף , שלפי השערת חוקרים , שימש את המחבר , הוא ארכיונים של מקדש ( ים , ( כגון רישומים , שנעשו על ידי חוגי הכהונה והונחו למשמרת במקדש . תעודות אלה עסקו בענייני מבוא לספר מלכים
|
|