|
|
עמוד:9
השפעת האסכולה הדויטרונומיסטית קיימת הסכמה בין החוקרים , שהערכת ההתרחשויות ושיפוט המלכים בספר מעוגנים בהשקפה הדויטרונומיסטית , המקופלת בספר דברים , שעיקרה ביצוע עבודת אלוהי ישראל בידי בני שבט לוי בלבד ( מלכים א יב , לא , ( במקום האחד המיועד לדבר , שאותו ראו בבית המקדש בירושלים - העיר אשר בחר ה' לשום שמו שם ( מלכים א ח , טז ; יא , יג , לב , לו ; יד , כא ; מלכים ב כא , ז ; כג , כז . ( נאסרו העבודה בבמות , פולחן האשרים והסגידה לאלוהים אחרים ( ראה דברים יב , א-ד ; כט-לא ; יד , כג-כה ; טו , כ ועוד . ( עשיית כל אלה תגרום כי ייענש העם ויאבד מן הארץ ( דברים ד , כה-כח ; כח , לו-סא , ( וכך מסביר מחבר ספר מלכים את החורבן והגלות , שהביא ה' על ממלכת אפרים ( מלכים ב יז , ו , כג ) ועל ממלכת יהודה כאחת ( שם יז , יט-כ ; כא , ב-טו ; כג , כו-כז . ( מלכי ישראל ויהודה נידונו בהתאם לעקרונות האמונה המקופלים בספר דברים . הכתוב דן לחובה את רחבעם באשמת חטא בניית הבמות ( יד , כב-כד . ( רוב מלכי יהודה עשו "הרע ב : עיני ה '" ( ראה , למשל , מלכים ב ח , יח , ( וחלקם אף הלכו בדרכי מלכי ישראל ( מלכים ב ח , יח ; טז , ג-ד . ( לעומתם זכו חזקיהו ויאשיהו להערכה חיובית על שחיזקו את בדק בית המקדש והסירו את הבמות ( מלכים ב יח , ג-ז ; כב , א-ה ; כג , ד-כה . ( לפיכך הוקדש מקום נרחב לתיאור ימי מלכותם של שני מלכים אלה שפעלו לריכוז עבודת פולחן ה' בירושלים . גם על אסא , יהושפט , יהואש , אמציה , עזיהו , יותם , חזקיהו ויאשיהו , מלכי יהודה , נאמר כי עשו "הישר בעיני ה . "' אמנם ממלכת ישראל נתכוננה ברצונו של ה , ' ועל כן היא ממלכה לגיטימית בעיני מחבר ספר מלכים , אולם הפילוג המדיני גרר גם פילוג דתי . ירבעם הציב עגלים בדן ובבית אל , מבנה הספר , תוכנו ומגמתו ספר מלכים מתאר את תולדות ישראל ויהודה מימיו האחרונים של דוד עד חנינת יהויכין , האחרון למלכי בית דוד , על ידי אליל ק 7 רךך , ושחרורו מכלאו בבבל ( מלכים ב כה , כז-ל . ( פרקים א-ב מתארים את זקנת דוד ואת מאבק אדניהו ושלמה על הכתר . מצד אחד , חותמים פרקים אלה את מלכות דוד ; אך בעת ובעונה אחת הם משמשים פתיחה נאותה למלכות שלמה . פרקים ג-י מתארים את שלמה במלוא גדולתו . במרכז התיאור עומד החשוב במפעליו - בניית בית ה' בירושלים . פרק יא מתאר את הידרדרותו של שלמה וחטאיו בעת זקנתו ואת הבקיעים שנבעו בממלכתו . פרק יב מספר כיצד נתפלגה ממלכת ישראל לשתי ממלכות : ממלכת ישראל בצפון הארץ וממלכת יהודה בדרומה . מפרק יג ועד מלכים ב יז רושם בעל הספר לסירוגין את קורותיהן של שתי הממלכות האחיות . התיאור לסירוגין איננו זר למקרא ( ראה , למשל , שמואל א כז שמואל ב א , ( והוא ידוע גם מספרות קדומה , חוץ מקראית . יחד עם זאת , הקדשת תיאורים נרחבים למדי לממלכת הצפון מלמדת , שהמחבר רואה בממלכה זו ממלכה אחות , שאמנם הרעה את דרכה יותר מאחותה הדרומית . לשם השוואה ראוי להזכיר , כי בעל דברי הימים פוסח על תולדות ממלכת ישראל , למעט מקומות שבהם הוא מזכיר אירועים משותפים לשתי הממלכות . מפרק יח ועד לחתימת הספר מתאר המחבר את קורות ממלכת יהודה בלבד . הפרק האחרון מוסר על כיבוש ירושלים והגליית תושביה ועל תפוצת שארית יהודה , שגדליהו בן אחיקם ניסה לרכזה סביבו במצפה . בפסוקים האחרונים של הספר מסתמן מעין שביב של תקווה : המחבר בחר לחתום בחנינה שהעניק מלך בבל ליהויכין , כדי שלא יסתיים הספר בפורענות . כיוצא בזה חתם בעל דברי הימים את ספרו בנעימה של תקווה והתחדשות ( דברי הימים ב לו , כב-כג , והשווה עזרא א , א-ג . ( ונשתרש מנהג בישראל , כי בקריאת ספר , שסיומו דברי פורענות , חוזרים על כתוב שלפניו , שיש בו משום עידוד והבטחה ( ראה איכה ה , כא-כב ? . ( נוסחאות פתיחה וחתימה מקיפות את תיאור ימיהם של מלכי שתי הממלכות . בדרך כלל כוללות הנוסחאות פרטים אודות המלכים וציונים כרונולוגיים . אולם בחלק נכבד מנוסחאות אלה מוסיף המחבר הערות הערכה ושיפוט של המלכים בדבר שמירת חוקי ה , ' עבודה זרה , ענייני פולחן ושאלת ריכוז הפולחן בירושלים ( אצל מלכי יהודה . ( הערכות אלה מלמדות על החשיבות הרבה , שייחס מחבר ספר מלכים לייחוד של מקדש ה' בירושלים . וכן מפנה המחבר את קוראיו בנוסחאות החתימה אל חיבורים קדומים , שיש בהם משום השלמת פרטים בדבר מפעלי המלכים , מלחמותיהם וכיוצא באלה . העובדה שלא הביא פרטים אלה בספרו , מלמדת על כך , שהמחבר לא העמיד את עיקר תיאורו על הישגי המלכים בתחום בניין הממלכה ובתחום המדיני והצבאי . במיוחד ראוי לציין , שבעל ספר מלכים השמיט את האירוע החשוב של קרב קרקר , שבו הדפה ברית של מלכי האזור את שלמנאסר השלישי , מלך אשור , בשנת 853 לפה"ס . אחאב נטל חלק נכבד במערכה זו . למרות חשיבותה המכרעת של המערכה לגורל האזור כולו , לא הזכיר אותה בעל ספר מלכים ? . בחירת התכנים בספר , ההדגשות של ענייני המקדש , נוסחאות העריכה והערות השיפוט מלמדות על המגמות של מחבר הספר . עיקר עניינו בעבודת ה , ' בשמירת חוקיו ובפולחן נאות . גולת הכותרת היא ריכוז עבודת ה' בירושלים . לפיכך מוערכים הקמת המקדש וכינון העבודה בו במפעלו החשוב ביותר של שלמה . הגדולים במלכי יהודה הם חזקיהו ויאשיהו , שהסירו את הבמות ( ששימשו הן לעבודת ה' והן לעבודת אלילים ) וקיימו את ייחוד המקדש בירושלים . מול נקודות אור אלה בולטים בספר הצללים : ריבוי עבודה זרה ומעשי עריצות של המלכים . בעוונות אלה טמון ההסבר למכות שהוכה עם ישראל : פילוג הממלכה וחורבנן של שתי הממלכות האחיות . כך מסביר בעל הספר מדוע הפר ה' את בריתו עם עמו , החריב את ביתו והגלה את עמו מעל אדמתו . [ מנ"ל ] בית המקדש ובמאורעות החשובים שפקדו אותו ( ראה , למשל , מלכים א יד , כה-כח ; מלכים ב יא-יב ; כב-כג . ( על המקור המונח ביסוד פרקי הפתיחה לספר מלכים - ראה להלן , בפרק א , "שאלת שייכותם של פרקי הפתיחה . '' [ ב '' ע ]
|
|