עמוד:12

תורתו של ישעיהו בן אמוץ ישעיהו בן אמוץ נחשב בצדק לגדול ההוגים שבין נביאי ישראל . הוא מרבה לעסוק בשאלות קיומיות , הנוגעות הן לאדם באשר הוא אדם והן לעולם כולו . קשה למצות בקצרה את תורתו של ישעיהו , אך דומה שניתן להצביע על מוקד , ממנו נובעות השקפותיו בכל תחום ותחום : מעמדו של האדם כלפי אלוהיו . במרכז תורתו עומדת ההכרה העמוקה , שכל רעות עולמנו נובעות מכך , שהאדם אינו מבין נכונה את מעמדו האמיתי בעולם ביחס לאלוהים ; לפיכך תיקונו של עולם באחרית הימים יבוא אך ורק משתלמד האנושות להכיר באפסותה לעומת האל . והרי מספר נושאים בתורתו של הנביא , בהם משתקפת עמדתו היסודית על האדם והאל : ביקורתו החברתית של ישעיהו . ישעיהו מבקר קשות את ראשי העם על העוול שהם מנהיגים בחברה . הוא מכנה אותם "קציני קדם" ( א , י '' , ( סוררים וחללי גנבים , " אוהבי שוחד ורודפי שלמונים ( א , כג , ( נוגשים ( נ , יב . ( הם "חקקים חקקי און '' על ' מנת שבחסותם יוכלו לגזול את החלשים ( י , א-ב . ( את החברה הגבוהה בעם הוא מתאר כהוללת , המבלה זמנה במשתאות ובשכרות ( ה , יא-יב . ( מקור ההתנהגות הנפשעת הזאת הוא אחד : גאוות האדם - "ואת פעל ה' לא לביטו ומעשה 7 ; י 7 לא ראו '' ( ה , יב . ( מתוך ביטחון עצמי נואל ומופרז מגיעים החזקים בחברה למסקנה , שאין מי שישפוט אותם על מעשיהם . הנביא מכנה את מושלי העם "א ? שי לצון" ( כח , יד , ( באשר הם שמים ללעג את תוכחות המוסר מתוך אמונה בכוחם וחרף דרישות המוסר של האל . עמדתו הפוליטית של הנביא . בשני המשברים החמורים , שירושלים עמדה בפניהם בימיו , נקט הנביא עמדה עקרונית זהה : יש לבטוח באלוהים , ואין לבסס את המדיניות לא על ביטחון בעזרתה של מעצמה זרה ולא על חשש מופרז מפניה . במשבר הארמי אפרימי בשנת 734 / 3 לפה '' ס הרגיע הנביא את אחז במלים "השמד והשקט" ( ז , ד , ( כי "כה אמר ה' אלהים : לא תקום ולא תהיה" ( שם , ז . ( כלומר : יש לסמוך על עזרת האל , ולבסס את המדיניות על אמונה זו הלכה למעשה . בעת המסע האשורי בשנת ו 70 לפה"ס התמיד הנביא באותה עמדה : ה' הבטיח שיגונן על ירושלים "לצפרים ג : 1 פות" ( לא , ה , ( ולפיכך אין לחשוש מכיבוש אשורי . לאורך כל תקופת פעילותו הזהיר אחת , והגיוון הפנימי של היחידות משקף את בעייתו המיוחדת של ספר ישעיה : אין עוד ספר נבואה אחר המכיל נבואות כה רבות , שכנראה לא נתחברו בידי הנביא , שהספר נושא את שמו . בין החוקרים אין אמנם תמימות דעים בשאלת מקוריותן של הנבואות , אך יש הסכמה כללית לגבי עצם התופעה . ? את הנבואות , שיש חולקים על מקוריותן , אפשר למיין לשתי קבוצות : נבואות , שהרקע ההיסטורי המשתקף בהן מאוחר בהרבה לתקופת ישעיהו , ונבואות , שמטעמים רעיוניים סבורים החוקרים , שאין הן משל ישעיהו . עם הקבוצה הראשונה נמנים בראש ובראשונה הפרקים לד-לה , שנאמרו לאחר החורבן . פרק לד רומז לכך במלים "שנת שלומים לריב ציון" ( ח , ( ופרק לה מדבר על השבים לציון , ומזכיר בסגנונו את נבואות הנחמה בפרקים מ-סו . בשלוש נבואות נוספות משתקפת התקופה הבבלית : יג ; יד , א-כג ; כא , א-י . יש אמנם המתרצים את אזכורה של בבל בנבואות הללו כתוספת , או כמכוונת לאשור , או לעיר בבל , ולא לאימפריה הבבלית , שקמה כמאה שנה אחרי תקופת ישעיהו , אך לפי פשוטם של הדברים נראה , שאכן אלה נבואות , שלא ישעיהו חיברן ? . קבוצת הנבואות השנייה , שיש חוקרים המפקיעים אותן מישעיהו בשל תוכנן , כוללת את החזונות לאחרית הימים בפרקים ב ; יא ; כד-כז . טענתם של חוקרים אלה היא , שקשה להניח , כי נביא בן מאה ח' לפה"ס מסוגל היה לפתח רעיונות כה נשגבים ואוניברסאליים כחזון השלום הכלל עולמי בפרק ב או בפרק יא . ההנחה בקרב החוקרים הללו היא , שתורת אחרית הימים התפתחה בישראל רק בסוף תקופת המקרא , והנבואות הנזכרות וכן הגוש כד-כז משקפים שלב מתקדם מאוד בתחום זה . אולם טענות אלה אינן מכריעות , שהרי אין אנו יודעים די הצורך על התפתחות תורת אחרית הימים בתקופת המקרא . אפשר אפוא , שחלק מנבואות אחרית הימים אכן נכתב בידי ישעיהו , אך אין זה מן הנמנע , ששולבו בספר גם אי אלה נבואות מאוחרות , בעיקר בגוש הפרקים כד-כז . * הנבואות בגוש הראשון , בפרקים א-יב , אינן סדורות לפי סדר כרונולוגי , אף כי חוקרים מסוימים ניסו להצביע על סדר כזה . לצד נבואות מראשית תקופתו של הנביא - פרק ז - יש כאן נבואות מאוחרות , כגון פרק ט , א-ו , או פרק י , שנאמרו ככל הנראה סמוך לשנת 701 לפה"ס - מצור סנחריב על ירושלים . חזון הקדשתו של הנביא אינו פותח את הספר , אלא מופיע בפרק ו . קשה למצוא גם סידור ענייני של הנבואות בגוש הראשון : נבואות אחרית הימים אינן רצופות ( ב ; יא , ( וכמוהן אין גם רצף שלם של נבואות תוכחה ( א ; ג ; ה ; ט , ז-יד ? . ( גוש נבואות הגויים אף הוא אינו אחיד לחלוטין , והדבר בולט לנוכח אופיים המגובש של גושי נבואות הגויים בספרי ירמיה , יחזקאל ועמוס . פרק יז אינו נבואת גויים , למרות כותרתו ; אף הפרקים יח ; כ ; כב אינם מטיפוס נבואות הגויים , הגם שחלקם עוסק בעמים זרים וזו כנראה הסיבה לשיבוצם בגוש זה . אף , הגוש כד-לג מצטיין בגיוון רב , וקשה למצוא את ההיגיון הפנימי בסידורו . סדר כרונולוגי בוודאי אין בו , שהרי מצויה בו נבואה שנאמרה עוד קודם לכיבוש שומרון בשנת 720 לפה"ס ( כח , א-ד . ( מבחינה עניינית יש בגוש זה ריכוז גדול של נבואות לאחרית הימים , אך אין הן מובאות ברצף אחד , אלא נקטעות בנבואות , שעניינן יחסי יהודה מצרים אשור . הנבואות לאחרית הימים כאן הן כד-כז ; כט ; ל , יט-לג ; לב-לג * . הנה כי כן , מבט כולל על מבנהו והרכבו של החלק הראשון של ספר ישעיה מלמדנו , שהספר עבר תהליך ארוך ומסובך של עריכות , עריכות משנה ושילוב תוספות מאוחרות . ניסיון להתחקות במדויק אחר שלבי היווצרותו של הספר אינו יכול לעלות יפה , וההשערות שהועלו בעניין - רחוקות מלשכנע . ואולי יש קשר בין המעמד החשוב שרכש לו ישעיהו הנביא בתודעת העם בתקופת המקרא , לבין הנטייה לתלות בנביא מופלא זה יותר ויותר נבואות ולצרפן לספר הקרוי על שמו . [ יה"פ ] כתב-יד מפואר של העמוד האחרון במלכיםיב ושל הדף הפותח את ספר ישעיה מתוך"תנ"ך החכרה הספרדית , " ליסבון ( ז , ( סוף מאהט"ו לסה"נ . העמוד הפותח את ספר ישעיה מעוטר נצי לדי צמחים , רימונים וציפורים , ובתחתיתו מצויר טווס במלוא הדרו . בתחתית העמוד החותם את מלכים ב ( מימין ) מצויר סמלן של מלכויות ארגון , קסטיליה וליאון .

דברי הימים הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר
© מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית