|
|
עמוד:6
לפי לסוול , ( Laswell , 1972 ) תפקידי התקשורת הם : ( 1 ) סיקור הסביבה , קרי העברת מידע ( 2 ) העברה של מורשת תרבותית , קרי חברות וחינוך ( 3 ) תיאום בין גופים שונים במסגרת חברתית נתונה , קרי מתן פרשנות למציאות ופיתוח אידאולוגיות ותאוריות להבנתה ( 4 ) גיוס דעת הקהל , קרי תעמולה ופרסומת ( 5 ) בידור . ספר זה מתמקד בשניים מתוך כלל תפקידיה של התקשורת : סיקור הסביבה וגיוס דעת הקהל . יחידת ההוראה הנה מודולרית : סדר לימוד הנושאים אינו מחייב , למעט הנושא הפותח . המורה עשוי להרחיב את היחידות , לצמצם חלק מהנושאים או לוותר עליהם , הכול על פי שיקוליו . כל נושא בנוי משלושה-ארבעה רכיבים : א . טקסט מקראי בסיסי , שרובו מובא ב " מאגר מובאות ממוין" בהתאם לנושא . ב . קטעי קריאה , מתחומי הסוציולוגיה והתקשורת , המחברים בין השיח התקשורתי והטקסט המקראי . ג . תרגילים לסטודנטים ( ופתרונות - לעזר למורה . ( ד . נספח : בחלק מן הנושאים מובא מידע על המזרח הקדום ומצורפים מקורות מתאימים . המורה ישקול אם לשלב חומר זה במהלך הלימוד . על הגישה המתודית שביסוד יחידת ההוראה בהוראת המקרא קיימות ארבעה בעיות : א . הלומד הממוצע תופס את החומר כהיסטורי , עתיק ובלתי-רלוונטי לבעיות ימינו . ב . רצף ההוראה מתקדם לפי מבנה הספר , בצורה "אנכית" ודיאכרונית . בדרך זו מצטמצם האופק המקראי של הלומד . הוא אינו קושר בין הרעיונות הרבים המצויים במקרא ואינו מבחין ברב-שיח המתנהל ברחבי הטקסט . ג . בדרך הלמידה השגרתית של המקרא אין הלומד מקשר בין תחומי ידע שונים לבין החומר המקראי , וכך מתעצמת אצלו תחושת הנתק בין המקרא לבין המציאות העכשווית . ד . בעת לימוד החלק ההיסטוריוגרפי של המקרא , המורה והלומדים מתמקדים בתהליכים , באירועים ובדמויות שהניעו אותם , ומתעלמים מן האדם שנשא בעול ובמאמץ . . 1 בעקבות לסוול פותחו דגמי תקשורת מתקדמים יותר , אבל הדגם שלו נוח לדיון ולענייננו הוא מספיק . . 2 החלוקה לנושאים אינה מקבילה לחלוקה לשיעורים .
|
|