|
|
עמוד:5
פתח דבר היכן אפשר היה לשמוע את החדשות היומיות בתקופת המקרא ? כיצד פעל שירות הביטחון הכללי ( השב"כ ) של מלכי ישראל ויהודה ? אילו פעולות נקט שלמה כדי להתגבר על הפיצול השבטי בעם ישראל , ומדוע נכשל בכך רחבעם ; מדוע נתפסה הצעתו של רבשקה להגלות את תושבי ירושלים כחיובית , ומדוע הוא בחר לעמוד על יד מסילת שדה כובס ? כיצד התארגנו התושבים ביישובי עימות ל"כוננות ספיגה ? " יחידת הוראה זו מנסה לתת תשובות לשאלות אלה ואחרות . היא מציגה את הטכנולוגיה שננקטה להעברת המסר - האמצעים , הערוצים ורשתות התקשורת ; מציעה פיענוח של קודים תקשורתיים - סמלים , טקסים , כתובות , מונומנטים , מפעלים ציבוריים ועוד ; מזהה כתיבה מגמתית , היסטוריוגרפית ואחרת במקרא ; מאתרת ומציגה את השיטות להפצת האיךאולוגיה של השלטון ואת הדרכים שבהן ניסה בית המלוכה להשפיע על נתיניו . ארבע תכונות מייחדות את יחידת ההוראה : . 1 חיבור בין שלושה גורמים : מחקר עכשווי של המקרא , ממצאים ארכאולוגיים של התקופה וחקר התקשורת . . 2 הרחבת הידע על ההתנהגות החברתית בתקופת המקרא . . 3 הצגת היחסים בין השלטון לעם ובין המרכז לפריפריה בתקופת המקרא . . 4 קישור בין נושאים אקטואליים לבין הטקסט המקראי . כידוע , אחת הבעיות של הוראת מקרא לתלמיד בחינוך הממלכתי היא הקושי לקשר בין המקרא לבין תרבות ימינו . הנושא "תקשורת במקרא" מקשר ישן עם חדש : הוא חושף את היסודות הדומים בהתנהגות האנושית אז והיום בתחומי חברה , מדינה וכתיבה ספרותית . כך ניתן למורה כלי נוסף שיקל עליו להתמודד עם בעיות של הוראת התנ '' ך ולהדגיש את הרלוונטיות של החומר ההיסטורי העתיק לתלמיד הישראלי בן זמננו . הדיון בתקשורת במקרא לא הפך עדיין לחלק מהותי של חקר המקרא , אף כי נושא זה עשוי להוסיף ממד נוסף להכרת המקרא ולהבנתו . התבוננות בטקסט המקראי מנקודת ראות של חקר התקשורת יש בה כדי להעמיק את ההבנה בנושאים המצויים במקרא . התבוננות כזו עשויה להניב תוצאות בשלושה תחומים לפחות : ( א ) הכרת הנושא כשלעצמו , בבחינת דיון פנומנולוגי בךאליה של התקופה . ( ב ) מבחינה מתודולוגית , הכרת ההיבט התקשורתי עשויה לחשוף את כוונת הכתוב , בעיקר בסיטואציות של תקשורת בין הדמויות באירועים מסוימים . ( ג ) לימוד דרכי השכנוע וההשפעה שנקט השלטון באירועים שונים .
|
|