|
|
עמוד:13
/ Y רקע המודעות לטיפוח החשיבה האקדמית מעמיקה וגוברת לאחרונה , רוב המכללות עוברות אקדמיזציה , ומספר הסטודנטים הלומדים היום לתארים גבוהים הולך וגדל . לאור התהליכים האלה מתעצמת חשיבותה של עבודת המחקר כאבן בוחן להערכת הלומד . אנשי חינוך נוטים לזנוח את שיטת הלימוד האנכרוניסטית של מודל התוכן , המתמקד בדחיסת ידע מעובד לראשו של הלומד , לטובת מודל השואף לעצב לומד שיידע לבצע בכוחות עצמו את תהליך הפקת התוכן כחוקר עצמאי . הגדילו לעשות מכוני המחקר החינוכי בישראל , ששמים דגש על טיפוח מיומנויות החקר , המוכרות גם כ 'מיומנויות אקדמיות , ' 'אוריינות אקדמית / ולאחרונה כ'תיהלוך החשיבה האקדמית . ' יחד עם זאת אין בנמצא תכנית לימודים שיטתית וכוללת כתחום זה , ומורים רבים מתלבטים בשיטות ובתכנים הדרושים לטיפוח תיהלוך החשיבה האקדמית , ובייחוד בהיבטיו המעשיים . לא זו בלבד , אלא שגם משימות מרכזיות הדרושות ליישום תהליך זה כמו "הדרכה ביבליוגרפית" הקשורה למחקר הספרייתי או קורסים ב"שיטות מחקר" הקשורים למחקר שדה , לא תמיד נלמדים בקונטקסט של ביצוע עבודה אקדמית . אדרבה , במקרים רבים הם נלמדים בבתי ספר ובמוסדות להשכלה גבוהה , בכללן המכללות , כמשימות נפרדות ומנותקות זו מזו העומדות בפני עצמן . לימוד בבידוד של כל אחת מן המשימות הללו עשוי אמנם להקנות ללומד '' ידע" ( "knowing" ) ברמה תאורטית , אך לא תמיד הלומד יכול להעביר ידע זה לרמת "ביצוע" ( "doing" ) במסגרת המטלה המחקרית עצמה , שהיא הגילוי הממשי של הפנמת תהליך החשיבה האקדמית . ההשלכות של חסר זה הן גורליות ללומדים רבים , החשים תסכול כשהם נדרשים לכתוב עבודה אישית או חיבור שנתי בבית הספר , רפרט או עבודה סמינריונית במכללות , ורפרט , עבודה סמינריונית , עבודת גמר ועבודת דוקטור באוניברסיטאות ובטכניון . כמענה למצוקה של האוכלוסייה הלומדת נכתב המודל הנוכחי לטיפוח תהליך החשיבה האקדמית . אף על פי שמודל זה בנוי כמסמך שיטתי ורציף , ניתן לבודד מתוכו רכיבים שונים ולהיעזר בהם בנפרד תוך כדי ביצועה של המטלה המחקרית . ( lH
|
|